ברכת המפיל לאחר חצות לילה.
האם למנהג תימן אין לברך כדעת הספרדים או לברך כדעת האשכנזים?
האם יברך ברהמ"ז טרם יציאתו, האם בשובו יברך ברהמ"ז וברכת המוציא אם ירצה לחזור ולאכול?
באלו נסיבות לא נחשב שינוי מקום למרות שיצא מחוץ לביתו ולא יתחייב ברהמ"ז למפרע?
האם ישנה הקבלה בדין שינוי מקום לדין היסח דעת והאם יציאה לעשיית צרכים נחשבת לשינוי מקום או היסח דעת?
האם למנהג תימן אין לברך כדעת הספרדים או לברך כדעת האשכנזים?
שלום לרב
האם אפשר להבין מהלכות הרמב"ם שחלק מברכות השחר מברכים בלי כיסוי ראש, עד אשר יגיע לברכת עוטר ישראל בתפארה?
תודה רבה.
כתב רבנו (ברכות, א, טו): "התינוקות, מלמדין אותן הברכות כתקנן; ואף על פי שהן מברכין לבטלה בשעת למידה, הרי זה מותר. ואין עונין אחריהן אמן; והעונה אחריהן אמן, לא יצא ידי חובתו.". א) "אין עונין אחריהן אמן" האם הוא רק בשעת למידה ושינון "על יבש", או גם כשאוחזים איתם פרי ומקרים להם את הברכה והם חוזרים אחריה ואוכלים?
שלום כבוד הרב,
כאשר אני קם בבוקר אני נועל כפכפים מעור, שהם סוג של סנדלים תנ"כיות. אני הולך עם הכפכפים הללו רק בבית, בחצר וברחוב (לבדוק דואר או לזרוק את הפח וכיו"ב), אך לא לתפילה וכיו"ב (שאז אני נועל נעליים). האם ניתן לברך, לדעת הרמב"ם, על הכפכפים - סנדלים מעור הללו את ברכת "שעשה לי כל צרכי"?
שלום למארי רצון, אבקש תשובות לשיטת רבינו.
1. מה מברכים על וופלים, מזונות או שהכל?
2. מה מברכים על שוקולד, עץ או שהכל?
3. אם אכלתי פחות מכזית לחם, האם 'מזונות' יכול להצטרף לשיעור כזית ע"מ לברך ברהמ"ז?
4. האם יש לברך על הנטילה לפני תפילת מנחה וערבית?
5. האם דין 'סעודה שלישית לאחר המנחה' משמעו לאחר תפילת מנחה או לאחר תחילת זמן המנחה ואז אפשר לאכול לאחר
6.5 שעות ואין זה משנה מתי אתפלל מנחה?
תודה למארי.
שאלה: מתי חייב לברך ברכה אחרונה על אכול מרק (שלא כל כך חם) על ידי כף, שלא בתוך הסעודה, מברך לאחריו ''בורא נפשות" בשיעור כזית או רביעית? מה המקור?
האם ברכתו בורא פרי אדמה באכילת שום חי או תהיה ברכתו שהכל היות ואין מקובל כיום לאכלו באופן הזה?
האם הברכה משתנה בהתאם לרמת הראוי לאכילה של אותו פריט מזון?
מדוע רבינו הרמב"ם לא חילק בהלכות יוה"כ באיסור אכילת פלפלין בין יבש לבין לח?
אם יש חובת עניית אמן בכדי לצאת ידי חובה בברכת חברו, איך יוצאים ידי חובה בשמיעת אהבת עולם מהשליח ציבור הרי לא עונים אמן קודם שמע?