מהו המבחן הקובע לחיוב הפרשת חלה מן העיסה, הבעלים של העיסה או הלש אותה?
גוי שנתן מתנה ליהודי עיסה לאחר גילגולה, האם בנסיבות אלה או דומות תתחייב או תהיה פטורה מהפרשת חלה?
באלו נסיבות ניתן לכלול פסולת הצימוקים (השמרים) בקטגוריה של יין ויהיו ראויים להפרשת תרו"מ?
היש הבדל בדין חיוב תרו"מ בין צימוקים שיובאו מחו"ל לבין צימוקים שנרכשו מגוי מפירות א"י?
נגמרה מלאכתן לצורך אכילה והופרשו תרו"מ, האם למרות זאת יתחייב בהפרשת תרו"מ על היין שנעשה מהצימוקים?
מיני צמחים המוספים לתבשיל, מהו המבחן ע"מ להחשיבם כתבלינים או להחשיבם כמרכיב מסויים של התבשיל?
מהם ההבדלים בין עלי התה הנחשבים לתבלין לבין הקפה הנטחן מפולי הקפה?
מהי הברכה על השוקולד המיוצר מפולי הקפה, היש להתחשב בשינוי הצורה?
הניתן לדמות עץ זה לשיח הצלף, הנזכר במקורות, ומאופיין באכילה של כל חלקיו (עלים, פירות, זרעים)?
האם העלים יאסרו מדין ערלה היות והם נאכלים? האם יתחייבו בתרו"מ כפירות?
מה תהיה הברכה על העלים "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" כברכה על הפירות?
מה מעמדו של היבול שטרם הופרש ממנו מעשר עני בלבד, האם נחשב כאוכל טבל ואיזה עונש יתחייב?
בנסיבות שמשגיח הכשרות קרא שם וקבע מקום אך הבעלים של היבול סירב להפריש מעשר עני, האם ניתן להתיר היבול באכילה?
האם יכול העני לתבוע מהלקוחות שקנו הפירות או הירקות שיעבירו אליו את מעשר העני או את דמיו?
אם ישנה זהות מלאה בין הדינים של נט"י לחולין ונט"י לתרומה, מדוע גינו חכמי ישראל את הנוטל ידיו לפירות?
מדוע לפי הרמב"ם יש חובת מים שניים דווקא בנט"י לתרומה וכיצד מסביר מרן השו"ע מים שניים לחולין?
היש צורך לשיטת רבינו הרמב"ם ולשיטת למרן השו"ע בניגוב הידיות של הכלי או ניגוב היד שטרם נטהרה?
שלום לרב
אני נותן צדקה חודש בחודשו ע"י הוראת קבע לקופת צדקה
האם כאשר אני מפריש מעשר עני מטבל ודאי אני יכול להחשיב את הצדקה
כנתינת מעשר עני
ואם כן מספיק מחשבה או שאני צריך לומר נוסח מסוים כל פעם שאני מפריש מעשר עני
נ.ב.
אם הרב יוכל לפרסם נוסח הפרשת תרומות ומעשרות ברור למעשר ודאי עם הברכות
שיהיה אפשרות להדפיס ולתלות על המקרר
תודה
האם ימתין עד שימצא עני והרי הוא מסתכן בהפסדם של הפרות או בבושה על הכמות המזערית שנותן לעני?
האם יכול לתת לעני שמכיר הלוואה בסכום מוערך לסכום המעשר השנתי וינכה ממנה את ההפרשות השוטפות של מעשר העני?
האם על בעל היבול לזכות לעני באמצעות אחר את מעשר העני שהוא מפריש?
מהי ההגדרה של חצר הקובעת ומחייבת הפרשת תרו"מ לירקות ופירות שנגמרה מלאכתן?
היש נסיבות שהאוכל פירות בגינה יתחייב בתרו"מ למרות שההלכה מתירה עקרונית אכילת עראי בגינות?
האם יתכנו אפשרויות של היתר לאכילת עראי גם בחצר הקובעת למעשר?
היש הבדל בדין תערובת מאכלות אסורות לבין דין תערובת תרומה או חלה שנתערבו עם חולין?
כיצד נפטרים מהמילכוד בשבת, והרי אם תישאל על החלה,לדעת המתירים, עדיין תעמוד בפני הבעיה שהעיסה המקורית חוזרת להיות טבל?
האם בנסיבות כאלה מותר יהיה לאכול מן הלחם ולשייר חלה שיפריש במחשבתו?