מהם ההבדלים בין שיטת רבינו הרמב"ם לשיטת מרן השו"ע בפרוש "פת הבאה בכסנין"?

היש להתייחס לכעכים כ"פת הבאה בכסנין" או כ"אין לה צורת הפת"? 

היש קשר בין החיוב להפריש חלה לבין ברכתו של המאפה שנוצר מעיסה זו?

מי שאין סיפק בידו להפריש תרו"מ על פרות שבביתו טרם השבת, כיצד יעשה?   
באלו נסיבות יסתלק איסור המוקצה ביום השבת מפרות למרות שהינם טבל ודאי?
מה על הרב  לעשות בנסיבות המתוארות בשאלה זו?

מהו מעמדו ההלכתי של נוזל המופק מפרות והאם העראק המופק משמרי ענבים במעמד זהה?

במה נשתנו היין והשמן כנוזלים היוצאים מן הענבים והזיתים מן הנוזלים היוצאים משאר הפירות?

האם בנסיבות תהליך ייצור העראק ניתן להתייחס למשקה כ"פנים חדשות" ללא קשר לנוזלי הפרי?

הזמין אורחים לחצרו הנטועה עצי פירות, מה יעשה על מנת שלא יכשלו באכילת טבל?

באלו נסיבות נחשבת החצר כקובעת למעשר ואז יתחייב הפרשת תרומות ומעשרות טרם אכילת פרותיה?

מהי הדרך המותרת לאכול עראי פרות או ירקות הגדלים בחצר ללא הצורך בהפרשת תרומות ומעשרות?

מהו הכלל הקובע לגבי כל פרי הנקטף בגינה ולא יכנס להגדרת איסור טבל?

מהו המבחן הקובע לחיוב תרומות ומעשרות, מקום אכילת הפירות או מקום גמר מלאכתן?

היעלה על הדעת שהוצאת פירות לחוץ לארץ יפקיעו את איסור טבל שנקבע להם בארץ ישראל? 

מהי שיטתו של הרמב"ם בחיוב או פטור מהפרשת תרומות ומעשרות מפירות שיוצאו או יובאו מחו"ל?

הרמב"ם כתב שבזמן הזה פודים מע"ש בשיוויו ממידת חסידות, האמנם יושלך כסף רב של הפדיון לים הגדול?

האם ניתן לחלל את כסף הפדיון המייצג את שווי השוק של מע"ש, בשווה פרוטה? 

היש לחלק בין הוראה לאנשים ערכיים הראויים למידת חסידות לבין הוראה לשאר העם?

ממתי מונים את שנות הערלה, מיום שנשתל האילן היות והוא ניטל עם הגוש שלו או מיום שהועבר לעציץ? 

האם הנחתו של העציץ ע"ג משטח בטון מבטלת את הגדרתו כעציץ נקוב ויתחייב בדיני הזרעים רק מדרבנן?

הניחו את העציץ במרפסת מקורה, האם לעובדה זו יש השפעה על דין הפרשת תרו"מ ודין הערלה?

אחד התנאים לחיוב בתרו"מ כאשר הוא משמש למאכל אדם והרי בנסיבות אלו עלי הנענע אינן נאכלין?

היש נסיבות שהשימוש בעלי נענע לא יתחייבו בתרו"מ כדין תבלינים הפטורים מתרו"מ לאור יעודם לטעם או ריח?