דרך ארץ

מהו המבחן הקובע לחיוב תרומות ומעשרות, מקום אכילת הפירות או מקום גמר מלאכתן?

היעלה על הדעת שהוצאת פירות לחוץ לארץ יפקיעו את איסור טבל שנקבע להם בארץ ישראל? 

מהי שיטתו של הרמב"ם בחיוב או פטור מהפרשת תרומות ומעשרות מפירות שיוצאו או יובאו מחו"ל?

האם דינם כפירות הפקר? האם יחול עליהם איסור ערלה? החייבים הם בתרו"מ?

האם נחשבים כעצים שניטעו לגדר או סייג הפטורים מחובות שאר הפירות למרות שהינם עצי מאכל?

הרואה נשורת של פירות על המדרכה, באילו נסיבות לא יחשבו לגזל ואף לא יתחייבו בתרו"מ?

האם חייב לחזור ולברך על פדיון מעשר שני למרות שכבר ברך על הפרשת תרומות ומעשרות?

מהי הדרך המומלצת בימים אלו לחילול מעשר שני על טבל ודאי באמצעות פירות מתוקנים או באמצעות כסף?

מה יעשה בפירות מעשר עני אשר עלולים להרקב עד שימצא עני למסור לו פירות המעשר?

האם גמר מלאכה הינו ארוע הקובע גם את סוג המעשר שיש להפריש ממאכל שבא מן הצומח?

הפריש תרו"מ על הענבים ע"מ להתיר אותם לאכילה ונמלך ועשאן יין, האם חייב לחזור ולהפריש גם מהיין?

הרמב"ם כתב שבזמן הזה פודים מע"ש בשיוויו ממידת חסידות, האמנם יושלך כסף רב של הפדיון לים הגדול?

האם ניתן לחלל את כסף הפדיון המייצג את שווי השוק של מע"ש, בשווה פרוטה? 

היש לחלק בין הוראה לאנשים ערכיים הראויים למידת חסידות לבין הוראה לשאר העם?

מהם ההבדלים בין שיטת רבינו הרמב"ם לשיטת מרן השו"ע בפרוש "פת הבאה בכסנין"?

היש להתייחס לכעכים כ"פת הבאה בכסנין" או כ"אין לה צורת הפת"? 

היש קשר בין החיוב להפריש חלה לבין ברכתו של המאפה שנוצר מעיסה זו?