דרך ארץ

מתי ובאלו תנאים נחשבים פרות אלו הפקר ויהיו פטורים גם מתרו"מ?

האם הדין תלוי בסוג הפרות ומדוע?

האם השאלה הזו אינה רלוונטית לשנת השמיטה שהרי כל הפרות ואפילו בגינות הן הפקר?

הלכה היא שלכתחילה יש להפריש תרו"מ מן המוקף, מהי הגדרת המוקף והאם יש דין מיוחד ליין?

האם ניתן להפריש לכתחילה תרו"מ מפירות בחדר אחד על פירות הנמצאים בחדרים אחרים?

כאשר יש חשש למכשול בטבל ע"י בני הבית, האם מותר להפריש תרו"מ שלא מן המוקף?

באלו נסיבות ניתן לכלול פסולת הצימוקים (השמרים) בקטגוריה של יין ויהיו ראויים להפרשת תרו"מ?

היש הבדל בדין חיוב תרו"מ בין צימוקים שיובאו מחו"ל לבין צימוקים שנרכשו מגוי מפירות א"י?

נגמרה מלאכתן לצורך אכילה והופרשו תרו"מ, האם למרות זאת יתחייב בהפרשת תרו"מ על היין שנעשה מהצימוקים?

האם די בכך שהחולה היהודיה תשתתף בפעולת ההבערה אפילו בשלט רחוק?

מהם הפתרונות שמציעה ההלכה ע"מ למנוע מן החולה לאכול הפת בלא להיכשל באיסור טבל?

היש הבדל בדין בין הפרשת חלה ע"י עובדת זרה לבין הפרשת חלה ע"י שפחה גויה?

האם יש להשחיתם כדרישת ההלכה למרות שמדובר בפעולה בלתי חוקית?

היש דרך אחרת ע"מ להעביר את הקדושה מהמטבעות הנ"ל לפריטים אחרים כולל מצרכי אוכל?

היש הבדל בדין פדיון וחילול מע"ש ונטע רבעי בימינו לבין דין הפדיון שלהם בזמן שביהמ"ק היה קיים?

מהו המבחן הקובע לחיוב תרומות ומעשרות, מקום אכילת הפירות או מקום גמר מלאכתן?

היעלה על הדעת שהוצאת פירות לחוץ לארץ יפקיעו את איסור טבל שנקבע להם בארץ ישראל? 

מהי שיטתו של הרמב"ם בחיוב או פטור מהפרשת תרומות ומעשרות מפירות שיוצאו או יובאו מחו"ל?