דרך ארץ
שלום כבוד הרב
ברצוני לשאול כיצד ניתן להגיע להרגשת והרגל שמחה בעבודת ה'- בחיים, לדעת רבינו . אשמח אם יהיה אפשרי לציין מקורות, ע"מ שאוכל ללמוד את העניין בעיון.
תודה חן בן יששכר תוהמי
התנאי לכך שתעבוד את ה' באהבה, ולא רק מיראה. וכדי להגיע לכך, עליך לעסוק בתורה, בנגלה ובנסתר שבה, כלומר לא רק המצוות והאיסורים, אלא גם טעמיהם. ולעסוק בידיעת ה', כדי שתתפעל מעצם ידיעתך אותו.
תכנים לקריאה נוספת
מורינגה רותמית-עץ בעל ערך תזונתי גבוה שכל חלקיו נאכלים, מה דינו לענייני ערלה, תרו"מ וברכות?
הניתן לדמות עץ זה לשיח הצלף, הנזכר במקורות, ומאופיין באכילה של כל חלקיו (עלים, פירות, זרעים)?
האם העלים יאסרו מדין ערלה היות והם נאכלים? האם יתחייבו בתרו"מ כפירות?
מה תהיה הברכה על העלים "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" כברכה על הפירות?
הפרשת חלה או ברכה לבטלה?
האם נכון עושות הנשים בטקסי 'הפרשת חלה'?
האם ניתן להפריש חלה מבצק שחולק לנשים שונות בכמויות קטנות?
האם עיסה של שותפים חייבת בחלה?
העני לקח את המעשר שיועד לאחר — האם צריך להחזיר?
קדושתם של ארץ ישראל ירושלים ומקום המקדש במשנת הרמב"ם וריה"ל
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
האם מותר לישראל לסוך את גופו בשמן תרומה לפי הרמב״ם?
שלום
לפי הרמב"ם ישראל שעושה סיכה עם תרומה האם הוא עובר דין דאורייתא? איפה ברמב"ם הוא אומר זה?
לנוהגים לאפות מצות ביו"ט - כיצד ינהגו בהפרשת החלה?
היות והחלה הטמאה לשריפה עומדת – כיצד תותר ביו"ט, אפיה שלא לצורך?
וכיצד ישרוף החלה והרי הכלל הוא: אין שורפין קודשין ביו"ט? ואם יניחנה – כיצד יתגבר על האיסור: "בל יראה ובל ימצא"?
מעשר עני
שלום לרב
אני נותן צדקה חודש בחודשו ע"י הוראת קבע לקופת צדקה
האם כאשר אני מפריש מעשר עני מטבל ודאי אני יכול להחשיב את הצדקה
כנתינת מעשר עני
ואם כן מספיק מחשבה או שאני צריך לומר נוסח מסוים כל פעם שאני מפריש מעשר עני
נ.ב.
אם הרב יוכל לפרסם נוסח הפרשת תרומות ומעשרות ברור למעשר ודאי עם הברכות
שיהיה אפשרות להדפיס ולתלות על המקרר
תודה
יבול חקלאי שלא הופרש ממנו מעשר עני ונמכר בשווקים או בחנויות, מה יעשו הקונים?
מה מעמדו של היבול שטרם הופרש ממנו מעשר עני בלבד, האם נחשב כאוכל טבל ואיזה עונש יתחייב?
בנסיבות שמשגיח הכשרות קרא שם וקבע מקום אך הבעלים של היבול סירב להפריש מעשר עני, האם ניתן להתיר היבול באכילה?
האם יכול העני לתבוע מהלקוחות שקנו הפירות או הירקות שיעבירו אליו את מעשר העני או את דמיו?
פירות שנשרו לרשות הרבים, האם רשאי המוצא ליטלם? ומה דינם לענין תרו"מ?
באילו נסיבות נחשבים אותם פירות כהפקר ע"י הבעלים ובאילו נסיבות ישארו פירות אלו בחזקת בעל הפירות?
אותם הפירות שנחשבים כהופקרו ע"י בעל הפירות האם ישנה חובה על המוצא להפריש עליהם תרו"מ?
האם פירות שהיו בבעלות החנוני והופקרו על ידו, האם גם בנסיבות אלו יהיו פטורים מתרו"מ?