בפרשת אמור מונה התורה את המומים בגינם פסול הכהן מלשרת במקדש. דיברתי על כך בשולחן השבת ועל החשיבות בשלמות של הכהן בנישואיו וגופו ואז הפתיעה אותי כלתי בשאלה שלא ציפיתי. מדוע מונה התורה רק פגמים גופניים? האם לא יתכן שיהיה כהן בעל מום בעל מידות טרומיות ומאידך כהן בריא בגופו אך מושחת במידותיו? כיצד לא נבדק כלל המימד המידתי? אכן שאלה לעניין עניתי מה שעניתי אך הרגשתי שאין התשובה ממצה משום שלא זכרתי כל התייחסות למידות. אוסיף לשאול הרי אנו יודעים ששליח ציבור חייב להיות ירא שמים בעל מידות ומקובל על הציבור (אין דרישה ללא מום) אך כהן שמשרת בבית ה' והוא שליחנו שם האם לא נדרשת ממנו שלמות במידות?

שלום לרב, האם יש לגנוז חצי פסוק או פסוק שבו אינו מופיע שם ה'?
תודה

ישנם קהילות שכשמוציאים ס"ת מהארון רוב/כל הציבור הולך לקבל פניו ואילו הקהילות תימן לא ראיתי מנהג זה. מה הטעם? האם לא צריך לקבל פני ס"ת? האם יש עניין לנשק עם היד "מרחוק" או ממש לנשק את הספר תורה?

שלום! האם באמת ציצית מצמר יותר מהודרת מציצית כותנה? מה הטעם לכך?

שלום לכבוד הרב שליט"א.
בבית הכנסת לומדים הלכות ועוד - בין התפילות. בתחילת הלימוד, מזכירים שמות של נפטרים לעילוי נשמתם. בינתיים יש כאלה שחלפו י"ב חודש מהפטירה. האם רצוי להמשיך להזכירם או שמא זה מעורר את דינם לאחר י"ב חודש? חזק וברוך.

כבוד הרב שלום
1) האם לספר תורה שאינו "מנוקד" כמנהג יהודי תימן יש עדיפות על ספר תורה "מנוקד"?
2) האם בפרשת זכור עדיף להוציא ספר תורה שאינו "מנוקד"?
3) מה הדין לגבי אותם שאלות בספר תורה משוח? יישר כח ותודה רבה.

אני לא ראיתי רבנים מעדת תימן שהולכים עם טלית קטן בחוץ... למה? האם לא צריך ללכת עם טלית קטן בחוץ?

האם בצורת הכתב שמרי עכשיו קורא את דברי מותר לכתוב כך בס"ת? האם צורת הכתב כמו שמודפסים העיתונים בימינו מותר לכתוב כך ס"ת? הפוסקים דנו בכך ונדמה שהתשובה היא לא. ז"א כתב זה הוא אמנם דומה לכתב אשורי אך רק דומה. ולכן מותר להכניס עיתונים ו/או חומרי ניקוי שמודפסים עליהם בכתב זה לבית הכסא. ד"א, אני שמעתי תשובה ממרי יוסף שאמר שמותר להכניס חומרי ניקוי שמודפס עליהם כתב זה משום שזה לא כתוב ממש אלא מודפס מוטבע ואין לזה דין כמו שכתב רבנו בתשובה שזה כמו רקימת הפסוקים על הטלית.
תודה רבה למרי על תשובותיו הרבות על הזמן החשוב שהוא מקדיש לשומעי לקחו.

אם אני כותב במחשב י - ה - ו - ה - ברצף כמובן (כגון בציטוט מתוך פסוק או משהו לצורך עבודה שלאחר מכן תשמר או תיגנז) האם תוך כדי העבודה, למשל טעיתי בפסוק, או שלא צריך לכתוב את שם ה' אך לאחר מעשה נזכרתי האם מותר למחוק ע"י המקלדת? האם יש הבדל בין אלוהים ואלהים? האם "יה" נחשב לשם? האם צריך לשים בין "יה" כגון בשם מתניה, גרש בין היו"ד לה"ה בכתב יד?
תודה לרב ויישר כח על התשובות באינטרנט.

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. מה דין התכלת שטוענים בימינו שזהו אכן התכלת של הציצית?
ב. מה הדין אם בחופה החתן אמר את הנוסח הארמי של "הרי את מקודשת לי" ולא את הנוסח בעברית ("הרי את מקודשת...".)?
ג. מה הדין אם עלה לתורה אדם שאינו הגון (היה מקרה שאדם שנשוי לנוצריה בנישואים פיקטיביים) לקריאת שבת זכור?
ד. מה הדין אם התארחתי בבית שנותנים על הפלאטה בשבת תבשיל יבש או לח? האם מותר לי לאכול מתבשילים אלו?
בתודה ובהערכה רבה.