חיילים בחנוכה: מי מדליק כשלא נמצאים בבית?
חייל שנמצא בשטח, תלמיד בפנימייה או בן משפחה שנתקע בדרך — האם ההדלקה בבית מוציאה אותם ידי חובה? השיעור מברר את חובת הבית, ההדלקה במקום השהייה והברכות שכבר נאמרו, ומרחיב גם למקום הנרות בבניין גבוה ולזמני ההדלקה סמוך לשבת. כל מקרה נבחן בתנאיו ובשיטת הרב רצון ערוסי, תוך שמירת המחלוקות המובאות בשיעור.
צפו בבירור חובת הבית והברכות, ועיינו בתמלול המלא כדי להבחין בין המקרים, המחלוקות וההצעות שנותרו פתוחות.
נר חנוכה הוא מצווה של הבית, אך הבית אינו רק קירות וכתובת. בני משפחה שאחד מהם נעדר, חיילים השוהים יחד ושותפים בפנימייה מחייבים בירור: מי כבר נכלל בהדלקת ביתו, מי עדיין חייב, והיכן מתקיימת חובת ההדלקה. לכך מצטרפים זמן המצווה, מקום פרסום הנס וברכות שכבר נאמרו. הדברים שלהלן מעבדים את שיטת הרב רצון ערוסי כפי שנמסרה בשיעור, תוך שמירת ההבדלים בינו לבין דעות אחרות.
האור מבטא את ההצלה הרוחנית
בחנוכה זוכרים גם את הניצחון במלחמה וגם את נס פך השמן. מדוע קיבלה הדלקת הנרות מקום מרכזי כל כך, ולא נקבע משתה בדומה לפורים? ההבחנה המוצעת היא בין סכנת השמדה גופנית לבין סכנת אובדן הזהות התורנית. בפורים ההודאה על ההצלה הפיזית מתבטאת במשתה ושמחה. בחנוכה עמדה במרכז ההתמודדות המזימה להביא להתבוללות ולהתנתקות מן התורה, בשיתוף המתיוונים.
השמן והמקדש מבטאים את קדושת ישראל ואת האור התורני שנשמר. לכן ההדלקה אינה רק זיכרון של חומר שהספיק לימים נוספים; היא ביטוי להמשכיות הרוחנית של הבית היהודי. הניצחון מקבל ביטוי גם באמירת ההלל (הרמב״ם, משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג). בסיום השיעור ניתנת תשובה גם לשאלה מדוע מונים שמונה ימי נס כשכמות השמן הספיקה מלכתחילה ליום אחד: עצם מציאת הפך נחשבת נס.
חיילים: תחילה חובת הביטחון, אחר כך תנאי ההדלקה
השאלה על הדלקה בשטח נשאלה על רקע מלחמה. בשעת העיסוק במצוות הלחימה החיילים פטורים מן המצווה האחרת מכוח העיקרון שהעוסק במצווה פטור מן המצווה. אין להפוך את הרצון להדליק נרות להפרעה לעיסוקם הביטחוני.
כאשר יש רגיעה בזמן ההדלקה והחיילים נמצאים במקום המשמש למגוריהם, מתעוררת שאלת החיוב. מי שמדליקים עליו בביתו יוצא בהדלקת ביתו. כאשר נדרשת הדלקה במקום השהייה, עדיף שהמדליק יהיה מי שאין מי שמדליק עליו בבית, ויתכוון להוציא את החבורה. הדברים נאמרו על חיילים החיים יחד, אוכלים ושותים יחד.
גם אוהל המשמש מגורים ממושכים נדון בשיעור. בשם הרב יוסף קאפח מובאת עמדה שאוהל אינו בית לעניין זה. הרב רצון ערוסי חולק על יישום גורף שלה ומעלה את מגורי אבותינו באוהלים לתקופות ממושכות: כאשר זהו ביתם בפועל, הוא רואה מקום להדלקה בברכה. אין להסיק מכך חיוב בכל חניה קצרה או בכל שהייה בשטח.
שותפים, תלמידי ישיבה ובני הבית
תשלום שכר הדירה לבדו אינו המבחן הקובע לשותפות בהדלקה. הדגש הוא על אופי החיים המשותפים: מגורים, אכילה ושתייה יחד. אדם עשוי להשתייך לבית אף שאינו מממן את שכירותו; ומנגד, עצם השינה באותו בניין אינה הופכת את כל הדיירים ליחידה אחת.
בפנימייה שבה התלמידים חיים ואוכלים יחד, מתוארת אפשרות שאחד ידליק לכולם בפתח הפנימייה. כאשר כל אחד אוכל משלו והמסגרת המשותפת היא הלינה בלבד, החיובים נבחנים בנפרד, ואפשר לצאת בהדלקה משותפת באמצעות השתתפות. אין ללמוד מכך פטור גורף מהשתתפות בשמן בכל מסגרת מגורים משותפת.
מי שמדליקים עליו בביתו אינו חייב לחזור ולהדליק רק מפני שהוא נעדר. בדיון מובחן חדר בודד שבו עשוי להתעורר חשד, לעומת מסגרת משותפת שיש בה מדליק שחייב בעצמו. שאלת החשד אינה היתר אוטומטי לברכה נוספת בכל חדר. גם קניות מכסף אישי אינן מוציאות אדם בהכרח ממעמד של סמוך על שולחן הוריו: המקרה המפורש שנענה הוא מי שאוכל, שותה ולן אצל הוריו, והם מתכוונים להוציאו. אין להעתיק את התשובה ללא בירור לכל תלמיד הלן דרך קבע בישיבה.
ברכת הרואה וזמן המצווה
בשיעור מאומצת ההקפדה על זמן ההדלקה המצומצם ועל מחצית השעה השייכת לפרסום הנס. לפי העמדה המובאת בשם הרב יוסף קאפח ומתקבלת כאן, גם ברכת הרואה שייכת לזמן זה. היא אינה נאמרת לפני זמן החיוב, ואף לא לאחר שחלפה מחצית השעה. מובאות בשיעור גם שיטות המרחיבות את זמן ההדלקה; אין להציג את ההקפדה הזאת כהסכמה של כל הפוסקים.
מי שחשב שלא יגיע לביתו בזמן, ראה נרות ובירך את ברכות הראייה, ולבסוף הגיע בתוך הזמן כשלא הדליקו עליו בביתו, עדיין מדליק. בהבהרה המפורטת שבשיעור הוא מברך את ברכת ההדלקה, אך אינו חוזר על ברכת שעשה ניסים ועל שהחיינו שכבר בירך. אם בן בית בוגר שטרם בירך משתתף בהדלקה, אפשר לתת לו לומר את הברכות המתאימות לו; גם אישה נכללת בחיוב.
אין לברך ברכה חדשה על כל חנוכייה הנראית באותה יציאה: הברכה כוללת את הנרות הצפויים באותו מרחב.
היכן מדליקים בבניין גבוה?
בקומות גבוהות אין פתרון אחד המוסכם על כל הדעות המובאות. פתח הדירה מפרסם את הנס בעיקר לבני אותה קומה; החלון עשוי להיראות מדירות שממול; והכניסה המשותפת פונה אל רשות הרבים.
ההוראה המובאת בשם הרב יוסף קאפח היא להדליק בחלון הסמוך לרשות הרבים, גם בקומה גבוהה. הרב רצון ערוסי מעדיף את פתח הכניסה של חדר המדרגות הפונה לרשות הרבים, בדומה לפתח חצר שיש בה כמה דיירים. לדעתו אין צורך שהעובר ברחוב יזהה לאיזו משפחה שייכת כל הדלקה. מי שרוצה להוסיף הדלקה בחלון או במקום נוסף בבית יכול לעשות זאת בלי ברכה נוספת.
כאשר לבית שני פתחים ויש חשש שהעוברים בפתח האחר יחשדו שלא הודלק נר, נדונה הדלקה נוספת מפני החשד, בלי ברכה. החובה הבסיסית נשארת חובת הבית; פתחים נוספים או חלוקת ההדלקה בין בני הבית אינם יוצרים מעצמם חובות חדשות בברכה.
הידור בנרות ושיתוף הילדים
ריבוי הנרות לפי מספר בני הבית נותן ביטוי לזיקה האישית של כל אחד לנס ההצלה הרוחנית. ההוספה לפי מספר הימים מבטאת דבר נוסף: השמן המשיך לדלוק יום אחר יום. מכאן הטעם להידור הממחיש את התמשכות הנס.
לאחר שגדול בירך והדליק את נר החובה, מובאת בשם הרב יוסף קאפח האפשרות העקרונית לתת לקטן להדליק את נרות ההידור. עם זאת, מובאת גם ההמלצה שהגדול יזכה בעצמו בהידור, ולצורך חינוך הילדים ייתן להם נרות להדלקה. יש להבחין בין השתתפות הילד בהדלקה לבין יצירת חיוב וברכה נפרדים.
בשאלת גובה ההנחה מוסבר כי העדר הבאת הדין של הגבהה מעל שלושה טפחים בדברי הרמב״ם מוביל לאפשרות עקרונית של יציאה בהנחה על הקרקע; לצד זאת נאמר במפורש שאין נוהגים כך למעשה. אין להפוך את הבירור העקרוני להמלצה להעמיד נרות על הרצפה.
שהחיינו: המצווה המתחדשת והיציאה בהדלקת הבית
ברכת שהחיינו בחנוכה אינה נאמרת על עצם היום כשהאדם אינו מדליק ואינו רואה נרות. היא קשורה למצווה המתחדשת ולברכת הראייה כפי שתוקנה. אמירת על הניסים מבטאת את ההודאה, אך שכחתה אינה מעכבת בדרך שהייתה הופכת את היום לבעל קדושת יום טוב.
מי שלא זכה לקיים את המצווה בלילה הראשון, לא הדליקו עליו בביתו ולא בירך שהחיינו בראייה, מברך שהחיינו כשהוא זוכה להדליק לראשונה בהמשך החנוכה. בשיעור העמדה הזאת מורחבת גם למי שהשיג שמן לראשונה בלילה השמיני, תוך ציון שיש החולקים.
לעומת זאת, מי שבן ביתו הוציא אותו ידי חובה בהדלקה הראשונה אינו מברך שהחיינו מחדש רק משום שהוא מדליק בעצמו בלילה מאוחר יותר. בדיון מובאת דעה אחרת ביחס לגבר החוזר לביתו, אך היא אינה מתקבלת כאן: לפי שיטת השיעור, לעניין זה דין האיש ודין האישה שווים.
בהמשך נבחנים הטעמים שאין מברכים שהחיינו על אמירת ההלל, ההבדל בין מצוות המתחדשות במועד לבין מצווה יומיומית, וההבדל בין ברכה על קניין לבין ברכה על קיום מצווה. חלק מן ההצעות נאמרות במפורש בלשון אפשרות, והדיון בתפילין ובקניין חפצי מצווה אינו מסתיים בכלל מוכרע. אין להציג כהכרעה גורפת את ההצעה שכל מצווה שבדיבור פטורה משהחיינו.
ערב שבת ומוצאי שבת: הדיוק בזמן אינו דוחה שבת
בערב שבת מבקשים לקרב את הדלקת נר חנוכה לזמנה, אך בלי להגיע לחשש חילול שבת. לכן יש לתכנן את סדר ההדלקות לפי מצב בני הבית ומידת המיומנות שלהם. השעות המספריות שנדונו בשיעור היו קשורות ללוח מסוים ולמקום שלא זוהה בבירור בתמלול; הן אינן לוח הדלקה לשנה אחרת או לעיר אחרת.
במוצאי שבת מודגשת הדלקת נר חנוכה סמוך ככל האפשר לצאת השבת, תוך שמירה על זמן יציאת השבת. אם הבעל לא יגיע בזמן בשל תפילת ערבית, מובאת האפשרות שאשתו תאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול ותדליק, וההבדלה תיערך לאחר מכן. אין להדליק לפני צאת השבת, ואין לעשות מלאכה בלי ההבדלה הנדרשת. ההקפדה על מצוות חנוכה מתקיימת בתוך גבולות שמירת השבת.
מסקנת הדברים
לפי שיטת הרב רצון ערוסי בשיעור זה, בירור הדלקת חנוכה מתחיל בחובת הבית ובשאלה מי כבר יצא בהדלקתו. את מקום ההדלקה, זמנה וברכותיה מתאימים למקרה, בלי להכפיל ברכות בשל היעדרות ובלי לסכן שמירת שבת או עיסוק ביטחוני. מחלוקות והצעות שלא הוכרעו נשארות במעמדן, והזמנים ההיסטוריים אינם הוראה לשנה הנוכחית.
הקשר הארכיון: השיעור פורסם במקור ב־1 בדצמבר 2023, סמוך לחנוכה ובמהלך המלחמה. תאריך האמירה, מועד הצילום ושעת השיעור לא אומתו בנפרד מתאריך הפרסום.
האם חייל העוסק בלחימה חייב להדליק נרות חנוכה?
בשעת העיסוק במצוות הלחימה החייל פטור מהדלקת נרות חנוכה. בזמן רגיעה ובמקום המשמש למגורים נבחן החיוב לפי מצבו: מי שמדליקים עליו בביתו יוצא בהדלקת הבית; כשנדרשת הדלקה לחבורה החיה יחד, עדיף שידליק מי שאין מי שמדליק עליו בביתו ויתכוון להוציא את החבורה. אין להפריע לעיסוק הביטחוני לשם ההדלקה.
האם אפשר להדליק נרות חנוכה באוהל המשמש למגורים?
אוהל המשמש מגורים ממושכים נחשב כאן לביתו של הדר בו, ויש להדליק בו בברכה כאשר הדר בו חייב בהדלקה. לעומת זאת, בשם הרב יוסף קאפח מובאת דעה שאוהל אינו בית לעניין זה. מדובר במגורים ממשיים לאורך זמן; אין להרחיב את המסקנה לכל חניה קצרה בשטח.
אילו ברכות אומר מי שבירך בראיית נרות, הגיע לביתו בזמן ולא הדליקו עליו?
מי שבירך את ברכות הראייה ואחר כך הגיע לביתו בתוך זמן ההדלקה, כשלא הדליקו עליו בביתו, מדליק ומברך את ברכת ההדלקה. הוא אינו חוזר על שעשה ניסים ועל שהחיינו שכבר בירך. בן בית בוגר שטרם בירך יכול לומר את הברכות השייכות לו; גם אישה חייבת במצווה ויכולה להשתתף בברכות לפי מצבה.
האם מברכים את ברכת הרואה לאחר מחצית השעה?
לא, לפי השיטה הננקטת בשיעור ברכת הרואה נאמרת רק בזמן החיוב של הדלקת הנרות: לא לפניו ולא לאחר מחצית השעה. הברכה קשורה להדלקה של מצווה ולפרסום הנס בזמן שנקבע. כאן מתקבלת עמדת הרב יוסף קאפח; קיימות גם שיטות המרחיבות את זמן ההדלקה, ואין זו הסכמת כל הפוסקים.
היכן מדליקים נרות חנוכה בדירה בקומה גבוהה?
מקום ההדלקה המועדף כאן הוא פתח הכניסה המשותפת של חדר המדרגות הפונה לרשות הרבים, בדומה לפתח חצר שיש בה כמה דיירים. בשם הרב יוסף קאפח מובאת הוראה אחרת: החלון הסמוך לרשות הרבים, גם בקומה גבוהה. אפשר להוסיף הדלקה במקום נוסף בלי ברכה; אין לברך בשני המקומות על אותה חובת בית.
האם ילד יכול להדליק את נרות ההידור לאחר הדלקת נר החובה?
לאחר שגדול בירך והדליק את נר החובה, מובאת בשם הרב יוסף קאפח אפשרות עקרונית לתת לקטן להדליק את נרות ההידור. לצד זאת מומלץ שהגדול יזכה בעצמו גם בהידור, ולצורך חינוך הילדים ייתן להם נרות להדליק. אין בכך יצירת חיוב נפרד לילד או היתר לברכה נוספת על אותה הדלקה.
האם מברכים שהחיינו כשמדליקים לראשונה באמצע חנוכה?
מי שלא הדליקו עליו בביתו, לא קיים את המצווה בלילה הראשון ולא בירך שהחיינו בראיית נרות, מברך שהחיינו כשהוא מדליק לראשונה בהמשך החנוכה. מסקנה זו חלה כאן גם על מי שהשיג שמן לראשונה בלילה השמיני, ויש פוסקים החולקים. הברכה קשורה לקיום הראשון של המצווה באותה שנה, ולא ללילה הראשון בלבד.
האם מי שאשתו הדליקה עליו חוזר ומברך שהחיינו כששב הביתה?
מי שאשתו הוציאה אותו ידי חובה בהדלקה הראשונה אינו מברך שהחיינו מחדש כאשר הוא שב ומדליק בעצמו בלילה אחר. אותו דין חל באישה שהדליקו עליה בבית. זו העמדה הננקטת כאן, בניגוד לדעה האחרת שהובאה ביחס לגבר החוזר לביתו: היציאה בהדלקת הבית אינה מצריכה ברכת שהחיינו אישית נוספת.
האם הכנסות אישיות מבטלות את השייכות להדלקת בית ההורים?
כאשר אדם אוכל, שותה ולן אצל הוריו, והם מתכוונים להוציאו בהדלקת הבית, קניות פרטיות מכספו אינן מבטלות כשלעצמן את מעמדו כסמוך על שולחנם. זאת הדוגמה המפורשת שנענתה בשיעור. שאלת תלמיד הלן דרך קבע בפנימייה דורשת גם בירור של מסגרת מגוריו, ואין להסיק מן התשלום של ההורים לבדו תשובה לכל מקרה.
כיצד מדליקים נרות חנוכה במוצאי שבת כשהבעל מתעכב בתפילה?
יש לשמור על זמן יציאת השבת ולהדליק נרות חנוכה סמוך לו ככל האפשר. אם הבעל מתעכב בתפילה, אשתו יכולה לומר ברוך המבדיל בין קודש לחול ולהדליק לאחר צאת השבת; ההבדלה תיערך אחר כך. השעות שנזכרו בהקלטה שייכות ללוח ההיסטורי שנדון בה, ואין להשתמש בהן כזמני השנה הנוכחית.
האם נדרשת הדלקה נפרדת מפני החשד בפנימייה המדליקה יחד?
כשהחבורה חיה יחד, אוכלת ושותה יחד, נידונה הדלקה משותפת בפתח מקום מגוריה. אם כל אחד אוכל משלו, יש לברר את חיובו או את השתתפותו. מי שמדליקים עבורו בבית אינו נדרש להדלקת חשד נפרדת כשהחבר החייב מדליק במקום; אין להפוך את עצם השהייה בפנימייה לחיוב ברכה נוסף.
האם חוזרים על ברכת הרואה בכל חנוכייה שפוגשים בדרך?
אין מברכים על כל חנוכייה באותה דרך: הברכה כוללת את הנרות שצפויים לראות באותו מרחב.
האם גר צריך להמתין כמה דורות כדי לומר לאבותינו?
לא. מי שהתגייר כדת וכהלכה ומתנהל באורח יהודי דתי יכול לומר לאבותינו. ההסבר הנמסר בשם הרמב״ם הוא שגר הוא בנו של אברהם אבינו. לא נקבעת המתנה לדור שלישי או רביעי.
כיצד מקרבים את הדלקת חנוכה לשקיעה בערב שבת בלי להיכשל?
מבקשים להדליק סמוך לשקיעה, אך אין לדחוק את הזמן באופן היוצר חשש לחילול שבת. היכולת להסתמך על בני הבית תלויה בכך שהם מיומנים ונאמנים לשמירת הזמן. השעות שבהקלטה הן דוגמה מן הלוח שנדון אז, ואינן הוראה לשעה קבועה בכל מקום ושנה.
האם מברכים שהחיינו על הנחת תפילין לראשונה?
לא נהגנו לברך שהחיינו על הנחת התפילין הראשונה, וקשה להורות לברך. ייתכן שההבדל הוא בין מצווה יומיומית לבין מצווה המתחדשת במועד מוגדר, אך הטעם אינו ברור לגמרי ונשאר לעיון. ברכה על קניית דבר חדש היא עניין נפרד מברכה על עצם ההנחה.
האם חוזרים על שהחיינו בלבישה אחרי שכבר בירכו על קניית הטלית?
לא. במקרה שנידון, אם כבר בירך שהחיינו על קניית הטלית, אינו חוזר ומברך אותה על ההתעטפות הראשונה. אם לא בירך בקנייה, נידונה הברכה בזמן השימוש. אין להסיק מכך כלל חדש על כל חפץ או על כל מצווה.
מהו הנס ביום הראשון אם השמן הספיק מלכתחילה ליום אחד?
עצם מציאת פך השמן הטהור נחשבת כאן לנס. לכן ההודאה אינה מתחילה רק בהמשך הבעירה מעבר לכמות שהייתה בפך, אלא גם בכך שנמצא שמן טהור שאפשר לחדש באמצעותו את ההדלקה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם צריך להדליק נרות חנוכה בשני פתחי הבית הפונים לרחוב?
בבית פרטי בעל שני פתחים מכיוונים שונים, שׂניהם נראים לרחוב. האם ישנה חובה או הידור להדליק נר חנוכה בשני הפתחים?
מניצחון החשמונאים לשלום בין אחים: חנוכה ופרשת וישב
לפני פך השמן: איך הגיעו החשמונאים לחנוכת המקדש?
האם הוספת שמש לחנוכייה נחשבת ״בל תוסיף״ לפי הרמב״ם?
שלום לכבוד הרב
א האם כתוב בדברי רבינו שיהיה שמש לחנוכה בחנוכה?
ב אם לא, האם יש בזה משום 'בל תוסיף'? מדוע?
תודה רבה
שמן שנותר מנרות חנוכה: מה מותר ומה דינו של שמן שכבה?
מתי מברכים שוב על ראיית נר חנוכה, והאם חוזרים על ״שהחיינו״?
לפי רבנו יש לברך על הדלקת\ ראיית נר חנוכה אף שכבר בירך כל שלא הייתה כוונתו על ההדלקות או הראיות הבאות.
שאלתי היא, האם בלילה הראשון יברך גם שהחיינו אם כבר בירך שהחיינו באותו לילה?
ומה הדין אם בירך שהחיינו בהדלקה ואח"כ ראה, האם יברך שהחיינו כי טרם בירך שהחיינו על הראיה או שכיון שבירך על ההדלקה שוב אינו צריך לברך שהחיינו אלא רק שעשה ניסים?
אבלות וחנוכה: האם אפשר לומר הלל ולברך שהחיינו?
החנוכייה הונחה למצווה וגרמה לשריפה: מי משלם?
כיצד לשלב תפילה במניין עם הדלקת נרות חנוכה בבית בזמן?
שלום כבוד הרב
במושב בו אני מתגורר מתפללים מנחה וערבית ביחד ומסיימים את התפילה רק כ 40-50 דקות אחרי השקיעה.
חשוב לציין שמדליקים נרות בבית הכנסת בין מנחה לערבית.
האם עדיף להתפלל יחיד כדי להדליק נרות חנוכה בבית סמוך לשקיעה או להתפלל במניין ולהדליק מאוחר יותר במצב בו:
1) אין אף אחד בבית
2) יש ילד בן 16 בבית
תודה מראש!
שיעור ארכיוני שפורסם במקור ב־1.12.2023. תאריך האמירה והצילום לא אומת בנפרד. המאמר והשאלות והתשובות נערכו מתוך השיעור ואינם תמליל מילולי או תשובות חדשות. השעות שנאמרו בהקלטה שייכות לזמנה ולמקומה ואינן לוח הדלקה עדכני.