כשיש ספק אם חייבים בברכה, מוטב שלא לברך, כי חובת הברכות היא מדרבנן. וספיקא דרבנן לקולא. כלומר שאין חובה, מה שאין כן כשיש לו ספק אם בירך ברכת המזון, מאחר וחובת ברכת המזון היא מן התורה, ספיקא דאורייתא לחומרא, ויש לו לברך אותה אפילו מספק.