אין לנו על מי לסמוך אלא על אלוהי מערכות ישראל

מצויים אנחנו בימים אשר מדינת ישראל כמדינת ישראל קבעה אותם לימים של זיכרון. יום השואה אשר בו מתייחדים עם שישה מיליון יהודים שנטבחו באכזריות מרובה ויום זיכרון לחלי מערכות ישראל שנספרים היום כ-22,570. ובאמת כל יהודי ובמיוחד יהודי ירי השמיים היה צריך להיות הראשון המוביל את הזכרונות הללו. כי מי הוא זה ואיזה הוא אשר לא התחלחל זוכרו על השמדת ששה מיליון. מי הוא זה ואיזה הוא? אשר לא ירעד ליבו שהוא נזכר ב-22,570 חלי מערכות ישראל. במיוחד אנחנו יהודים ירא שמיים אשר אנחנו מאמינים שהכל מעת ההשגחה העליונה ושתבידינו לעורר רחמי שמיים אז בוודאי וודאי שאנחנו הראשונים שצריכים לגרום לזכרונות כאלה כדי לא להגיע לרמה שהנביא אומר עליה כיתין לא חלו. אני מכה אותם מכה אחרי מכה והם לא מתחלחלים והם לא מזדעזעים והם לא מתעוררים הם לא מפיקים לקח הם לא שווים להביא שבשמיים אז אנחנו היינו צריכים להיות המובילים את הזכרונות הללו אבל אנחנו שלומי מוני ישראל שעסוקים בתורה ובמצוות מפקירים את העניינים האלה לטיפם של אחים שאינם מושרשים במקורות התורה ויוצרים תערובת של רעיונות. לא תמיד הרעיונות האלה נכונים מדויקים וחבל וחבל חבל באמת שאכן באמת אנחנו כיהודים דתיים לא הקדמנו ולא מקדימים אותם בקביעת אופי הימים ובקביעת הימים באלו ימים אבל זוהי מציאות ואנחנו מצויים בתוך אותה מציאות וכיוון שאנחנו מצויים בתוך אותה מציאות אם אנחנו לא נדע את המשמעות של העניינים בצורה נכונה אנחנו שאב למציאות מה שקוראים לה היום ישראלית הם תערובת הרעיונות הם רעיונות שלא תמיד הם ברוח ישראל סבא ועלולים אנחנו להגיע לתפיסות עולם לא נכונות ומשום כך כל שנה מדי שנה בשנה אנחנו מקדישים ביום הזה דברי עיון מן המקורות על מנת שאנחנו נדע מה הדרך הנכונה, מה תפיסת עולם היהודית היהדותית בכל המאורעות הגדולים האלה שפוקדים אותנו. והנה רבותיי, נתייחס למשל קודם כל לעניין של מה שנקרא חללי מערכות ישראל. באמת שמתי עלב אתמול בלילה כשעמדנו בעצרת כל שנה מוסיפים עוד דגל על מלחמה מסוימת שנוספה. יש דגל שמלחמת השחרור, מסע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההשה. וכך נוסף עוד דגל ועוד דגל, עוד סמל. ושמתי לב שהדגל האחרון בשלב זה שנעצרו בו הוא מלחמת שלמה גליל וטמעתי במלחמת לבנון השנייה ותמעתי הרי אנחנו לא מזמן עשינו מלחמה בעזה תקראו לזה מבצע תקראו לזה מלחמה הרי גם למלחמת סיני קוראים להם שם מבצע קדש מבצע עופרת יצוקה ונפלו לנו שם חללים והלכנו להסיר מצור מעל אחנו יושבי הדרום ו אם כן, איפה הדגל הנוסף של המבצע הזה? ודבר שני, מורי ורבותיי, למה מתכוונים כשאומרים חללי מערכות ישראל? האם הם מתכוונים למערכות ישראל מאז שנוסדה המדינה? שהרי כתוב שם מלחמת השחרור וכן הלאה וכן הלאה. אם באמת זוהי הכוונה וכנראה שזוהי כוונתם ראייתם היא צרה מאוד מאוד מאוד מאוד צרה שהרי הביטוי מערכות ישראל הראשון הראשון שהשתמש בו הוא גוליית הפלישתי והשני שהשתמש בו זה דוד המלך שיצא ללחום נגד גולט הפלשתי ואין עוד זולתם. אף אחד מהם לא שתמש בפטוי מערכות ישראל, רק הם גוליאק ודוד. ובאמת אנחנו מוצאים שאותו גוליד פלשתי בזמן שאול המלך בא ענקש וענקים במבנה גופו, משוריין, כולו מכף רגל ועד קודקוד. והנה יש לו הצעה מעננת במקום לבוא או להילחם מערכה מול מערכה, צבא מול צבא ויש הפך דם אדיר גם אפילו למנצחים כל שכן למוסים יש לו רעיון מוסרי מאוד הגיוני מאוד מעשי מאוד ואז הוא בא ואומר את הדברים האלה ויעמוד ויקרא אל מערכות ישראל ויאמר להם למה תצאו לערוך מלחמה הלא אנוכי הפלישתי ואתם עבדים לשאול ברור לכם איש וירד אליי אם יוכל ללחם איתי והכני והיינו לכם עבדים ואם אני אוכל לו והקיטיבים ויתן לנו לעבדים ועבדתם אותם עו הצעה מעשית, הגיונית מוסרית יחסית עד כמה שניתן לדבר במלחמה על מוסר באופן יחסי מה רע בכך נכון שעם ישראל באותו רגע נרעב מפחד מי הוא זה האיש שיוכל לעמוד מול גדל הממדים הזה הענק הגיבור הזה שנקרא גוליע אין לנו בקרב עמנו מישהו רב ממדים כזה שיכול להעבק אז יש פחד עצום בקרב עם ישראל והאישה, אבל לכאורה ההצעה שלו מאוד מאוד מעניינת אבל בואו נראה מה הוא ממשיך ואומר ביומר הפלישתי אני חרבתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד עוד קיים המאבק הוא רק באמצע ההצעה שלו אבל הוא כבר נושא בדגל של חרפתי מערכות ישראל היום. כלומר, אותו גולית לא מסתכל על הפען רק מי ינצח באותו קרב ואז גם כמובן התוצאה התוצאה בלתי נבנעת. או היהודים עבדים לפלישתים או הפלישתים עבדים ליהודים. לא. שימו לב מה הוא אומר. הרבתי את מערכות ישראל היום. למה הוא מתכוון? כשהוא אומר הרבתי את מערכות ישראל היום באופן פשטי הוא מתכוון. תראו תראו איך הם מתים מפחד. תראו את כל הצבא שלהם עם כל הצבא שלהם נרעים בפחד. ולזה נקרא חרב. באמת אפשרי לפרש כך וזה אפשר וזה סובל. המקרא סובל את הפשט הזה אבל כנראה של גולידית הייתה משמעות יותר עמוקה, יותר שורשית, יותר היסטורית, יותר אמונית כפי שתכף נראה באמת תוצאה מכך היה פחד עצום במחנה עד שברוך השם דוד המלך שמע, התנדב ללכת להילחם איתו, שאול פחר, דוד המלך נער, איך הוא ילחם עם איש רב ממדים כזה? הוא אומר לו, אני הולך בשם השם מה אתה כוח אני הולך בשם השם זה נראה אדם מפנת מה זה בשם השם אתה יכול ללכת לשדה הקרב בלי טנק וללכת בשם השם אתה יכול לשדה הקרב וללכת בלי מטוס ולהגיד אני הולך בשם השם מוכל הכבוד לשם השם השם בעצמו אומר למשה רבנו קח את המתה אשר בתך משהו מה אתה בא בשם השם בלבד אבל שימו לב מה דוד אומר דוד אומר בית דוד כך נאמר אה הוא אומר בזו הלשון סליחה הנה ויאמר דוד אל הפלישתי אתה בא אליי בחרב ובחנית ובכידון ואנוכי בא אליך בשם השם צבעות אלוהי מערכות ישראל אשר חרבת אתם שומעים מה דוד קלט את אשר שאול קלט? דוד קלט שגולית לא מסתכל על הרגע, הוא לא מסתכל כעת על הניצחון והנקודתי הזה. גולית בא עוד בשם אבימלך. אבימלך הוא מלך פלישתים. והוא רואה את אברהם אבינו מתחיל להתנחל בארץ. ואברהם אבינו עושה דגל ברית בין הפטרים והוא רוצה לחסום בעדו ואברהם אבינו איננו מתנגד לעשות הסכם ברית עם אבימלך וקרא עם הברית על כן נקראת באר שבע על שם הברית וקוראת עם הברית אבל למרות הברית היה דבר ברור אברהם לא ותר על הייעוד שהוא בעל הבית על הארץ הזאת שלא ניתנה הארץ הזאת רק הוא אומר אני מסכים שתחיה כאן בשלום, אבל אתה לא בעל הבית על הארץ. אני הבעל הבית על הארץ כי זו ניתנה לי. ניתנה לי על ידי השם. אז הוויכוח בין אבימלך ובין אברהם מי קובע? האם אבימלך ואברהם או הקדוש ברוך הוא קובע? והם רגילים למושגים עלים. ואברהם אבינו מחדש באותו זמן שיש אלוהים והאלוהים קובע. מה לעשות? אבימלך רואה שהולך לו לאברהם אז הוא נחנע קיבל את הברית בימי יצחק עוד פעם מנסים עוד פעם לעשות צרות ליהודים להפר את הבריתות את ההסכם מי יודע כמה אבל שוב פעם רואים בעליל שהקדוש ברוך הוא עוזר ליצחק אז נכנעים ועושים ברית וממשיכים עליו אבל עכשיו רבותיי כמה מדינת ישראל יהושע כבש כבש את ארץ ישראל וכמה מדינת ישראל הראשונה ושאול מלך באופן רשמי לא רק בפועל המלך הראשון באופן רשמי באופן מעשי כבר היה יהושע מלך אבל באופן רשמי הם המשכה שאול המלך היה המלך הראשון ושאול המלך נלחם עם הפלישתים והיה לו הצלחות מרובעות עם הפלשתים אבל מאז היו לו לשאול מחדלים ומחדלים קשים קשים מאוד מאוד המחדל הראשון במערה במלחמתו נגד עמלק זה מה שהרס אותו עד סוף חייו שתכם נראה אבל היו לו גם מחדלים אחרים היריבות עם דוד המלך פגיעת נופ הכהנים רציחת 80 כהנים זה לא דבר פשוט ועוד כל מיני מחדלים קשים ורעים היו לשאול אבל הם לא הצגים הישגים עצומים הוא נחפשטין ועכשיו בא גוליה והוא אומר נראה את האלוהים שלכם נראה את האלוהים שלכם זה נקרא מחרף מערכות ישראל נראה את האלוהים שלכם במקום צבא מול צבא בחרו איש נגדי אם אני מנצח אז זה הלידות שלנו מנצחת זה אני מנצח לא אלוהי ישראל לא אתם ובזה יכרע את מה שכבר התחיל הוויכוח עוד בזמן אברהם ואבימלך ודוד המלך מבין את הדבר הזה והוא מבין רבותיי שהבעיה היא לא צבא מול צבא ולא איש נגד איש אלא לקבוע ולומר בשם מי אתה בא בשם מי אתה בא ואז דוד המלך אומר אני אלך אל הפלישתי הזה ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אליי בחרב ובח מתקידון באנוכי בא אליך בשם השם צבאות אלוהם ערכות ישראל אשר חרבת היום הזה יסגרך השם בידי ויקיתיך והסירותי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלישתים היום הזה לעוף השמיים מול חיית הארץ ושימו לב וידעו כל הארץ כי יש אלוהים לישראל שמתם לב על מה הוויכוח? הויכוח הוא על הארץ, הוויכוח על שלטון. ומה מדבר דוד המלך? יש אלוהים או אין אלוהים? כי הוא יודע שמאחורי המאבק של כל יד זה לא רק המאבק על חבל ארץ, על שלטון, על ריבונות. יש אלוהים או אין אלוהים? יש אלוהי ישראל או אין אלוהי ישראל? זה הוויכוח. ולכן מורי ורבותיי, זה מתחיל הכל ומסתיים הכל. מה זה מערכות ישראל? זה מערכות עם ישראל. מה זה מערכות ישראל? מערכות עם ישראל קדוש למען ארץ ישראל קדושה. מערכות אלוהי ישראל למען קודש בארץ הקודש בשביל ירושלים עיר הקודש בשביל בית המקדש. זה כמצית. של הביטוי מערכות ישראל. אופי שאמרתי, אחינו שחוקים את תורה ומצוות, הראייה שלהם היא ראייה מאוד מאוד צרה. והם חושבים מערכות ישראל זה המערכות הנוכחיות הלל המלחמות שאנחנו חווים אותם כעת בטעות בידם. החללים שנפלו בכל המלחמות קודם למדינה, עם הקמת המדינה. אחרי הקמת המדינה כולם רבותיי חלק בלתי נפרד ממערכות ישראל הם ממשיכי החללים של יהושע בילון שכבש את הארץ הם ממשיכי החללים של שאול המלך הם ממשיכי החללים של דוד המלך והם חוליה בשרשרת מהחללים שחס ושלום עתידים ליפול במלחמת גוג ומגוג ויפלו חללים כאן במלחמה איומה ונוראה שיהיה קם במלחמת גוג ומגוג מלחמה אשר בסופו של דבר תביא לשלום לא רק בתוך עמנו אלא בתוך כל האנושות כולה זוהי התפיסת עולם היהודית לא תפיסת עולם נקודתית צרה אלא רחבה מערכות ישראל זה מערכות של העם היהודי גם כשהעם היהודי נמצא במצב של שואה זה מערכות ישראל. למה דווקא כשנלחמים כאן בארץ? גם כשיהודי תימן נרדפים בתימן ומערכות ישראל גם בשעת נורא יהודי בתימן ומערכות ישראל זה בכל מקום שיש יהודי ויהדות ורודפים את העם היהודי זה מערכות ישראל ולכן מי שמנסה לתת ראיית שרה הוא עלול למצוא את עצמו במלקול במלכוד גדול מאוד יבואו ויגידו רגע רגע החללים האלה נפלו במלחמת אין ברירה החללים האלה נפלו במלחמת ברירה מלחמה ששנויה בוויכוח פוליטי ויתחילו לעשות ערכים איזה ערך כזה ואיזה ערך כזה לא רבותיי כל מלחמה ומלחמה למען עם קודש בארץ הקודש בשם אלוהי ישראל זה מערכות ישראל וכך זא צריכה להיות כך זא צריכה להיות ההסתייחסות ומשום כך מוריי ורבותיי כשם שיש משהו בתובנה הלא דתית על זכרון חל מערכות ישראל משהו ומשהו אבל כלוש לא שורשי לא בעל ראייה היקפי אלא מאוד מאוד נקודתי כך יש גם משהו בעניין הזה של יום הוא שואה שתכף נתייחס אליו, שואה בתקומה. אבל בעניין הזה של יום זיכרון לחלם מערכות ישראל, אמרנו היום בהלכה היומית אמרנו האם בכלל מותר שכל שנה עוד פעם נספיד וכל שנה עוד פעם נכונן וכל פעם עוד פעם נעצר וכל פעם נפתח פצעים חדשים? הרי אומר רבנו וכאן הפסקה לאחר גם בשולחן ערוך שאסור לאדם לחשות ליבו על המת יותר מדי. זה גם מעשה טיפשות, אומר הרמב"ם, וזה גם התרסה כלפי בורא עולם. כביכול אנחנו מרחמים יותר מהקדוש ברוך הוא, אלא מה שקבו חכמים, שלושה לבכי, שבעה לא, 30 שנה ולא מעבר לזה. וכאן כל פעם פותחים מחדש אם זה בכלל מותר על פני הדברים אסור על פני הדברים כי זה התרסה כלפי בורא עולם זה גם מעשה טיפשות אבל מוריי ורבותיי הראנו בהלכה היומית שהרמבם הסכים שבצד ההלכה שהוא אומר שזה מעשה טיפשות ומעשה הקרסה הוא גם כותב בדיוק ממש בסמוך לזה שהעבל עולם צריך לראות את עצמו בש ימים הראשונים שהחרב מונחת על ראשו בשאר השעת ימים החרב מונחת לפניו בקרן זווית אחר כך משך כל השנה כשהוא הולך לרחוב יראה את חרבו של הקדוש ברוך הוא לפניו וזה גם אם אביו או אמו נפטרו לאחר 120 של שנות אושר כך צריך להיות היהודי לראות את המוות מעשה ידי השם מביא את הנשמות נוטל הנשמות יוצר הנשמה מוריד אותם, לוקח אותם ונוטל אותם אלוהי נשמה שנתתי בתורה אתה ברכתה אתה יצרתה אתה עתיד לטלה אז כך יהודי מסתכל על העניין מי שיש לו התייחסות אמונית כזו אז באמת עת לכל עת לבכי עת להספ לסיים את הדברים אבל הללו אשר לא מתייחסים אל המוות לשחול כאל עטותים אלוהים אלא כמקרה הזמן כתבוסה או הצלחה ללא כל קשר עם העניין האלוהי כנראה אין ברירה אין מנוס אלא על ידי מהזכרונות האלה שמשרים צער יגון זו בינתיים התרופה הזמנית עד שבעזרת השם יתברך אכן באמת יתפקחו אחנו וישובו לחק האמונה שאם לא חן אוי ואבוי קיתים ולא חלו כלומר אין ברירה אלא בנסיבות שלנו בימינו אלא לעשות ולהשתתף בעצרות הזיכרון ולקדש שם שמיים בתוכם אינני מדבר על חגיגות החוללות אני מדבר על עצרות הזיכרון של הכינות והשפדים וההתייחדות ולנסות דרכם לקדם שם שמיים ולהביא את העניין האמוני לתוכם כי הרקע אמור שאם לו כן חס ושלום הם לא היו עוצרים אפילו יום אחד אפילו יום אחד לא היו עוצרים זה כטרוג עד כדי כך עוד חללים עוד חללים ואינם עוצרים לרגע אחד אבל מורי ורבותיי הבעיה היא איננה רק בתובנה מה זה יום זיכרון אחלה מערכות ישראל הבעיה היא גם ביחס ליום שואה קומה כפי שאמרנו הם מתייחדים מהעניין הזה שלש מיליון וזה כך צריך להיות אוי ואבוי אם לא נתחד עם עם זיכרון כזה אוי ואבוי מה הקדוש ברוך הוא יאמר עלינו אבל רבותיי שוב צריך להכניס את העניין של בורא עולם בתוך כל הזכרונות האלה מה אומר הקדוש ברוך הוא ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברידים מה נאמר בהמשך? כי יד על כס מלחמה לשם בעמלק מדור דור ריבונו של עולם מה קרה בעמלק ראש העם מרושע זינב את הנחשלים בתוך עמינו העם עייפ יגיע אז הוא פושע בןלאומי העם הלק ניצחנו יהושע הלך עם צבא משה רבנו עמד עם כנים והתפלל שבשמיים וניצחנו בקרב ברוך השם למה צריך לזכור את עמלק מדור דור למה הקדוש ברוך הוא בכבודו עצמו נשבע אין האמונה שלמה אין הכיסא שלם קית על כסיה למה מה ההיגיון מה ההיגיון שיש בדבר הזה אמרו חכמים ויזנב בך את הנחשנים בך ואתה עייף ביגיה ולא ירא אלוהים עם אשר בא ולוקח את הנחשנים, את הנשים והתמרסס אותם והורד אותם. אז זו בעיה קשה מאוד מאוד. אין לו אלוהים אפילו שיאמר בשם השם אללהו אקבר. אם הוא לוקח גרבן ומרוצה גולגולת של ילד, אין לו אלוהים. גם אם הוא אומר אללה אקבר, אין לו אלוהים זה אומר הקדוש ברוך הוא אל תתפטו לשמוע עלהו אקבר מי שלוקח את האקדח ואת הרובה ויורה על הילד ילד הקטן בחק עמו מטווח אפס מטווח אפס ואומר אללהו אקבר זו אמלקיות זה לא יראת אלוהים גם אם נוסעים את שם השם אדם כזה אם מגבה עם קהילה מגבה מציסה מולידה אנשים כאלה מולידה אכזרים כאלה זה אנשים שמושגי האלוהות אצלהם מעובדים זה לא רק בעיה בינם ובינינו ראומה נעשה בעיראק רומה נעשה בעיראק יום יום יום יום טוח של עשרות איפה במסגרים במסגדים של אל אנחנו קורעים ומשתחווים תראו מה נעשה בהוד. תראו מה נעשה פקיסטן. בינם לבין עצמם. טבע של אנשים אשר הולכים ומתפללים וקורעים משתחווים. תורחים אותם ללא רחם. אז אם כל הכבוד שהם נוסעים את שם השם זה לא יראך אלוהים. אומרת ההלכה כל מלך יהודי אשר יבחר להיות מלך יעבור בחינה. אם הוא מוכן לבוא בשם לשם לראות את עצמו כמלך שליח של הקדוש ברוך הוא ואלחם לא רק בגלל שיהיה לנו רווחה בארץ לא רק כדי שיהיה לנו שלטון בארץ אלא להלחם נגד אויב האלוהות נגד מאוותי האלוהות אז הוא ראוי להיות משיח השם אם לא והנה רבותיי שאול נבחר והיה ענב מאוד מאוד נמצא מאחורי הכלים, מסתר, ענב מאוד קומה, אבל נמוך בקומתו האישיות מאוד מאוד אין. סוף סוף נבחר למלך. הוא אפילו לא רצה לבנות לו ארמון. הלך מביתו לנהל את המדינה מרובע בטנותו. רק לאחר מכן שמואל אמר לו, "לא ייתכן ככה, צריך לגבש את העם." ואז עשו לו מוסד מיוחני והכל. אבל בש שעה שהוא נשלח למבחן לראות איך הוא רואה את עצמו. האם הוא רואה את עצמו כשליח השם בשם המוסר האלוהי או בשם המוסר האדמי? הוא מגיע רבותיי למלחמת עמלק ויערב בנחל מתחיל לריב עם הקדוש ברוך הוא. זה לא מוסרי להרוג אנשים נשים בתו זה לא מוסרי להרוג בן אדם שנכנע לך נכון אבל תלוי מי אם מדובר באנשים עמלקים ים אז הקדוש ברוך הוא כבר קבע אין להם יראת אלוהים אפילו שהם אומרים אתם השם אין להם יראת אלוהים ואם אתה בא ומתחכם אתה בעצם לא יוצא נגדם אלא נגד הקדוש ברוך הוא אתה יוצא וזה רבותיי הדבר ההרסנין אם מלך ישראל חושב את עצמו לחכם יותר מאלוהים למוסרי יותר מאלוהים הוא קובע את עמות המודע מה זה מוסר זה לא ראוי להיות מלך. יכולים להיות לו יסגים עצומים זה לא ראוי להיות מלך. קרא השם את ממלכתה אומר לו שמואל קרא השם את ממלכתך. אתה לא ראוי להיות שליח השם נתנה למישהו אחר ממך לדוד המלך. יפה עוברים ימים מתגלגלים וכולי. והנה רבותיי דוד בורח מגיע אל אחיש מלך פלושטין משום שהוא בורח משאול. שאול רצה להרוג אותו בכל מקום הוא ראדף אחריו בש להרוג אותו. ואותו שאול רואה שהפלישים כבר מתכוננים כעת לצאת עם צבא אדיר, להלחם קרב חזק מאוד עם שאול וממלכתו. שאול שואל בהורים לא עונים לו ההורים מתומים לא עונים לו מתעץ אין כי הוא הרג את נובע ערב כהנים הוא אפילו עשה דבר טוב הוא עשה דבר רע דבר טוב הוא הרג את נובע עיר הכהנים 80 ולכן הוא לא נענה בהורים וטומים אבל גם הוא חילה את הידעונים כל הכישופים הוא קילה ועכשיו מזוקה הוא לא יודע מה לעשות והוא הולך לבעלת אוב כשהוא מחופס והוא אומר לה תעלי את שמואל אומרת לו אתה יודע ששאול נלחם נגדנו בצורה בלתי רגילה אומר לה אל תדאגי לא יעונה לך כל רע שום דבר אני אשבע לך לא יעונה לך כל רע היא מעלה באוב את שמואל לא משנה ברגע זה מה טיבה של העה הזו לוקח למקום והיא נבהלת ואומרת לו אמר איתני אתה שאור ושוב נעזוב את הקטע הזה למה רמתניך ידע כל הדברים האלה ראויים לשיעור אחר אבל רבותיי בא שאול המלך שמואל כביכול נגל לשאול הוא אומר לו זה עבוד זה עבוד כי לא נלחמת נגד עמלק במקום שיגיד לו הרגת 80 יהודים 80 כה ענים הוא הזכיר לו את זה בסוף אבל שלוש פעמים חוזר לו שמואל באותה עלה באוב על החטא הקדמון הבלתי נסלח שהוא לא נלחם לכת עמלק שלוש חמים עכשיו תשימו לב רבותיי אומר לו שאול מה עושים ללכת או לא ללכת אומר אתה אתה תפסיד אומר לו אז ללכת או לא ללכת אומר זה תלוי אתה יכול לא ללכת אתה תפסיד שני דברים גם את המערכה ותפסיד את העולם הבא שלך. אבל אם אתה תלך מחר, אתה אמנם מפסיד במערכה כי לא תנצח, אתה תובס, אבל אתה תוכל לזכות לבור לעולם הבא, כי בזה תחפר על עונך. במילים אחרות אומר אומר לו שמואל, אתה עשית חטא ב לחופר עם עמלק כמו שמחתאים אחרים. אם אתה מוכן ללכת לבלום בגופך מלחמת כן למרות שאתה יודע שאתה תיפול אתה ובניך עמי במחיצתי מחר אתה תהיה עמי מחר אתה כבר לדומו אם אתה מוכן ללכת אז דע לך אתה תפסיד במלחמה תנצח את המערכה כי אתה תבלום את הקרבות האלה אבל תזכה באופן אישי שאתה תיכנס לחיי העולם הבא נו רבותיי מה היה עושה שאול אם אם לא היה לו איזה ניצוץ של חזרה בתשובה לא היה הולך כי נאמר לו בניו אחר ימותו הוא הולך רבותיי למלחמה ושם רבותיי הוא מובהס והוא עומד ומתאבד כדי שלא יקחו אותו וישבו אותו אבל הוא לא מצליח להמיד את עצמו לגמרי והוא רואה עמלקי שמים לב אפילו בשעת נציאת נשמתו העמלקי רודף אותו אומר לו עמוד ומטתני עמלקי ממוטט אותו ומסיר את נזרו מעליו. כי שאול מת כמלך. הוא לא מת כאדיות אלא כמלך. ומי מסיר את כתר המלכות שלו? העמלקי. אלה העמלקים שהוא רחם עליהם. העמלקי הזה ממוטט אותו והעמלקי הזה מסיר את מזרו מעליו. תראו רבותיי איזה מוסר הסכל התורה מלמדת אותנו. לעומת זאת דוד המלך שראה את עצמו רק כשיח השם בשום פנים ואופן לא ראה את עצמו כמלך בפני עצמו רק השיח של הקדוש ברוך הוא היה בשבי של פלישתים הפלישתים הולכים ללחם עם ישראל מלך אחיש נתן מלא האימון בדוד המלך רצה לקחת את דוד המלך שיש התפניק שעבוד איתו בקבלנות נגד שאול והקצינים הפלישתיים מזדעזעים איך אתה לוקח את דוד המלך כשתבניק שלך הרי זה הרג את גולית אומר אבל איש נרד ואני נותן בו את מילה אמון בשום פעם ואופן לא נוצה למערכה ואז בלת ברירה הוא נפרד ממנו בכבוד בעיקר אומר לו אין אין ברורה ודוד המלך עוד עושה משחקים כאילו למה מה אני לא נאמן שלך לא הם לא רוצים וכולי והוא נפרד רבותיי דוד המלך הולך מתברר לו שהעמלקים לא הפלישנים הוא היה אצל הפלישנים העמלקים יום לפני כן עלו על סקלן עיר שלו של דוד המלך שו אותה, העלו אותה באש, לקחו את נשיו, לקחו את כל האנשים אנשים לשבי, לקחו את הכל. הוא שואל בהורים ובטומים העלה אמרו עלה, הנצח התנצח. לשאול לא נגלה האלוהים, לדוד הוא נקלע כי הוא שליח של הקדוש ברוך הוא. פועל רק מה שהקדוש ברוך הוא עושה. הוא הולך על סיקלג, מנצח אותם, פודה את כל השיוויים, ברוך השם ואת נשותיו, כולם שוב להראות לנו מלך שהולך בשם השם זה מלכות ישראל בשם השם מה שהשם אומר זה מלכות ישראל אמיתית ולכן רבותיי כשכבר שאול נהרג ובאים ומודיעים לשאול על דבר מותו והמודיע הוא הגרע עמלקי הרג אותו דוד המלך הרג את את אותו גרע עמלקית תראו את ההבדל בין דוד ובין שאול דוד אומר התורה אמרה כמחות תמחה מחות תמחה לי אין תקפוק בתורה מה שהתורה אומרת זה קודש קודשים אני עושה מה שהקדוש ברוך הוא אומר זה מלך ישראל זה מערכות ישראל זה דוד המלך שנלחם נגד גוליה כך צריכה להיות מלכות ישראל כאמור אנחנו רחוקים עדיין מתפיסת עולם יהודית יהדותית כזאת אבל טובה עלינו ללמוד, להבין, לא להישאב למציאות חיים שמחר מחרתיים אנחנו נשאבים אליה ואנחנו טועים יחד עם בלי רעליונות, לא שורשים, לא אמונים, אלא נדע שאנחנו צריכים להתפלל להבינו שבשמיים שבאמת 22,000 חללים, 570 השם צילנו זה פחד ועוד חס ושלום את הגרעין, האיום הגרעיני האיראני. מי יודע לאיזה מלחמה גלובלית נשאב חס ושלום? הרי ודאי ודאי שצריכים אנחנו לתפוך שערי השמיים. אסור לנו כל רגע אחד להיות כאלה אדישים אלא לדעת אין לנו מישע אותנו אלא אבינו שבשמיים. הוא מלכנו, הוא מושיענו. זו התכלית של הדברים האלה. אז אם אנחנו מתייחסים לדברים האלה, הוא בשביל להוביל אותנו להשקפה היותר אמיתית. הוא אבינו, הוא מלכנו הוא מושיענו ואליו הנחק אין לנו על מי שאין אלא לבינו שבשמיים יהי רצון שאכן באמת הקדוש ברוך הוא יאמר לצערנו לאיסורנו די שהקדוש ברוך הוא יפר עצת אויבנו שהקדוש ברוך הוא ישמידם ויהומם שהקדוש ברוך הוא יער רוחו ממרומים והקדוש ברוך הוא יגרום לנו שנוכל לעובדו באמת ולאור באורו וממילא יושיענו בנר מורי ורבותיי לפני שנמשיך היה שבת הרבסנס עמנו