האם חייבים לכוין בתפילה כנגד ארון הקודש גם אם אין הוא מכוון כנגד ירושלים?

שאל השואל בבית הכנסת אצלנו כך הוא כותב ארון הקודש לא הוצב לכתחילה בכיוון הנכון בית הכנסת קיים כבר קרוב ל-40 שנה והתפללנו כולנו לכיוון ארון הקודש בשנים האחרונות שמתי לב שהרב מתפלל לכיוון אחר ואילו שאר המתפלים ממשיכים ברובם להתפלל בכיוון של ארון הקודש השאלה היא מה עושים האם משנים כיוון כפי שהרב עשה או שממשיכים להתפלל בכיוון של ארון הקודש הקיים יש לציין שהרב נשאל אולם לא נתן תשובה החלטית אבקשת את יחסותך למקרה עליבדמת יש לנו כמה בית כנסת כאן בעיר שלא תמיד אהרון הקודש מכוון לכיוון ירושלים וזאת בגלל שיקולים הנדסיים וכל צמן ייסוד בית הכנסת אולי גם שיקולים אחרים ואיננו יודע בדיוק לאיזה בית כנסת מדובר כי יש כמה בית הכנסת אבל אנחנו נתייחס לעניין באמת עלינו לדעת שאחד הדברים שודי צריך לעשות בזמן שהוא מתפלל זה שהוא צריך להתפלל נוכח המקדש בפרק חמישי מהלכות תפילה הלכה ראשונה כתב רבנו שמונה דברים צריך המתפלל להיזהר בהן ולעשותן ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אינן מעקבים כלומר צריך מאוד מאוד להשתדל אבל זה לא מעכב ואלו הן עמידה ונוכח המקדש ותיקון הגוף ותיקון המלבוש ותיקון המקום והשוית הכל והקריאה והשתחוויה בנוגע לנוכח המקדש כותב רבנו בהלכה ג' נוכח המקדש כיצד היה עומד בחוץ לארץ מחזיר פניו נוכח ארץ ישראל ומתפלל ובאמת מורי מעיד שבתימן בתי הכנסת מחר בתימן היא דרומית לארץ ישראל בתי הכנסת בארון הקודש שלהם היו מכובלים לכיוון צפון דהיינו לכיוון ארץ האל מאוחר יותר אומר לכם מה היה בשרעב כפי שקיבלנו עדויות מעניינות מאחנו יהודי שרעב שנמצאים עמנו אבל כאמור נוכח המקדש כיצד היה עומד בחוץ לארץ מחזיר פניו נוכח ארץ מתפלל היה עומד בארץ ישראל בארץ מכוון פניו כנגד ירושלים אז נשים לב אדם שהבבל מזרחית לירושלים הוא יפנה למערב לכיוון ירושלים לכאורה אדם שנמצא באירופה יפנה למערב א יפנה למזרח אבל גם על זה עוד נעיר הערה הערה חשובה בעניין הזה אבל אין צל של ספק שאלה שנמצאים בגליל יצטרכו להיות עם הארון חודש לכיוון דרום כמו שבדרום צריכים להיות לכיוון צפון למרכזת ירושלים זה העיקרון וגם היה עומד בירושלים מכוון פניו כנגד המקדש אז תארו לעצמכם אלו שנמצאים בכותל המערבי לאן הם מתפללים לכיוון המזרח ואלה שנמצאים לצד השני של ה חומת העיר לכיוון המזרח אז הם התפללו לכיוון המערב זאת אומרת אלה פניהם לכן ואלה פניהם לכאן ואין בזה שום סתירה כי כוונת כולם אותו דבר נוכח המקדש שזה העיקרון שזה דבר צריך האדם להיזהר בו ולעשותו רק אם היה דחוק או נאנס אין זה מעכב אבל צריך אדם להשתדל בדבר הזה היה עומד בירושלים מכוון פניו כנגד המקדש היה עומד במקדש מכוון פניו כנגד בית קודש הקודשים צומה מי שאינו יכול לכוון את הרוחות והמהלך בסבינה יכוון לבו כנגד השכינה ויתפלל וכן פסק מרן השולחן ערוך אור החיים סימן צד סעיף א' אה סעיף א' בקומו להתפלל אם היה עומד בחוץ הארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוון גם לירושלים ולמקדש ולבית קודשי הקודשים היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים לכוון גם למקדש ולבית קודשי הקודשים היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוון גם כן לבית קודשי הקודשים היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו לכפורת בעיקרון אותו אותו אותה הלכה שנפסקה בהרמב"ם נפסקה בשולחן ערוך הוסיף מרען בסעיף ב' וכתב אם תפלל לרוח משאר רוחות יצד פניו לצד ארץ ישראל אם הוא בחוץ הארץ ולירושלים אם הוא בארץ ישראל ולמקדש אם הוא בירושלים וכאן הרמה מגיע הגהה הגה ואנו שמחזירים פנינו למזרח מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל ונמצא פנינו לארץ ישראל אין עושים מקום ארון בצד התפילה נגד זריחת השמש ממש כי זהו דרך המינים רק מכוונים נגד אמצע היום כלומר אומר הרמ אנחנו אנשי אירופה צריכים לכוון לכיוון מזרח, לכיוון ארץ ישראל. אבל אם נכוון ממש לכיוון מזרח, יוצא שאנחנו מתפללים נגד השמש. והרי להתפלל נגד השמש זה אלילות. השמש סנדיי אצל אומות העולם אומרים סנדי יום השמש, יום ראשון בגלל שהתייחסו לשמש כאל אליל. ואסור היה במקדש להפנות את הפנים למזרח, לכיוון השמש, אלא למערב למקום שכיעת אח ולא למקום זריחת החמה. אז לכן הוא אומר מצדדים קצת. כיוון שאי אפשר לכוון בדיוק לכיוון המזרח, אף שזה לכיוון ארצאל, אף שזה לכיוון ירושלים כדי שלא יהיה ראה צד מינות בעניין. וכאן המקום להעיר שאחנו יוצא יוצאי שרעב העידו בפנינו שבשרעב הם היו מתפלים לא לכיוון צפון אלא לכיוון מזרח זה פלא פלאים למה כי הרי כיוון מזרח זה לא כיוון ארץ האל שהרי תמן היא דרומית לארץ ישראל ואם מפנים אתהם למזרח אז א' זה נגד השמש ב' זה לא נגד ארץ האל ואיך זה יכול להיות שהם פנו למזרח ולא לצפון ומסתבר כשאנחנו בודקים את המפה אז שרעב אם היו פונים לצפון אז הם היו מכוונים לכיוון מק וכדי להתרחק מכל הבעמינה שהם פונים לכיוון מקה החליטו לכיוון המזרח כי למזרח מי יחשוד אותם שהם מתכוונים לשמש ולל שמש אבל מה שאין כן בארץ מוסלמית כשהם מפנים את פניהם לכיוון מקח אז בהחלט יש חשש שמה זה כיוון כיוון המקח ויש להזכיר שבמק פעם שעבר היה יסוד אלילי שם נמצאת אבן שהתייחסו אליה כאל אליל ויהודי תימן ידעו היטב היטב מהדבר הזה ולכן יש ללמד עליהם זכות שהם פנו למזרח ואולי בגלל העניין הזה נחזור חזרה לענייננו תוצאה מן העובדה שאחד הדברים אחד משמונה הדברים שצריך המתפלל להיזהר בהן ולעשותן והוא אחד מהם זה נוכח המקדש להתפלל נוכח המקדש אז תוצאה מכך נפסיקה הלכה בבניינו של בית הכנסת צריך לקחת בחשבון היכן ממקמים את ארון הקודש הרמבם בפרק 11 מהלכות תפילה הלכה ב כתב את הדברים כדלקמן כשבונים בית הכנסת אין בונים אותו אלא בגובה של עיר שנאמר בראש אומיות תקרא ומגביין אותו עד שיהיה גבוה מכל חצרות העיר שנאמר הוא רומם את בית אלוהינו ואין פותחין פתחו פתחי בית הכנסת אלא למזרח שנאמר באחרונים לפני המשכן קדמה ובונין בו היכל שמניחין בו ספר תורה ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדה באותה עיר כדי שיהיה פניהן אל מול ההיכל כשעמדו בתפילה כלומר היכן ממקנים את ההיכל ברוח שמתפללים נגדה דהיינו נוכח המקדש אז יוצא שההיכל מבית כנסת לבית כנסת משתנה בהתאם לכיוון של התפילה והכיוון של התפילה זה נוכח המקדש זהו היסוד וכך באמת נפסקה ההלכה גם כן בשולחן ערוך סימן קנ אור החיים סימן קנ שהוא כותב בסעיף ה אין פותחין פתח בית הכנסת אלא כנגד הצד שמתפללין בו באותה העיר שאם מתפללים למערב יפתחו למזרח כדי שישתחבו מן הפתח נגד הארון שהוא ברוח שמתפללים נגדו הביטוי הזה שהשתחבו מן הפתח כנגד אהרון שהוא ברוח שמתפלים כנגדו גרם לו למשנה ברורה בביאור הלכה שם להישאר בצורך עיון מה קורה אם באמת ההיכל באותו בית כנסת לא כוונן לכיוון ירושלים האם שתחווה לכיוון הארון אף על פי שהוא אינן מכונן לירושלים או יכוון את פניו לכיוון ירושלים אף על פי שזה לא הכיוון של אהרון והוא נשאר בצורך עיון אבל בסימן צד אור החיים א בסעיף קטן ט אומר המשנה ברורה ואנוש מחזירים לפי לפי שצריך להתפלל לצד מזרח נהגו לקבוע ההיכל שסבר תורה בתוכו בכותל מזרחי ואם אי אפשר לקבוע במזרח יקבוע בדרום ועל כל פנים לא למערב שיהיה אחורי העם להיכל ומי הוא אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח דהיינו מה שהיה בצרך בקנ בסיד דווקא משנה ברור הפשט שאם ההיכל לא מכוונן לירושלים אז לא השתחוו נגד ההיכל שישתחוו לכיוון ירושלים דהיינו הכיוון יהיה נוכח המקדש נגד ירושלים ולכן בתי כנסת שההכלות שלהם לא בגלל שיקולים הנדסיים טופוגרפיים ואחרים לא כווננו ממש לכיוון ירושלים אז אין שום סיבה לא להפנות את הפנים של המתפלל לכיוון נוכח המקדש כי הרי לא העיקר הוא להשתחבות לכיוון הייכל לא זה הנקודה אלא העיקר הוא נוכח המקדש זה אחד משמונה דברים שנדרשים בתפילה. אלא שבגלל שאנחנו צריכים להתפלל נוכח המקדש, יש לכוונן את ארון הקודש לכיוון נוכח המקדש. אבל עכשיו שארון הקודש לא מקוונן לכיוון המקדש, ישלפנו את הפנים לכיוון המקדש כי זה העיקר בתפילה. הראיה שאדם בכל מקום שהוא ירושלים עיר הקודש מצד זה יכוון לכיוה המקדש מצד אחר יכוון לכיוה המקדש אף שפניהם שונים כי העיקר הוא כנגד המקדש. אלא מה? שבאמת יש מן הפוסקים שאמרו שלא ליצור מצב שחלק מן הציבור נותנים כך וחלק מן הציבור נותנים אחרת. יש כי זה חוכה ותלולה וזה נכון וצריכים להיזהר ולכן אני לא מאיר בקל אלא כמוני יראו וכן יעשו מי שירצה כי דברים כאלה גורמים מחלוקת לא תמיד בני אדם מבינים את העניין יש פוסקים שאומרים שאפילו שני בתי כנסת באותה עיר, באותו מקום, אחד מכובנה נגד ירושלים, אחד לא, שלא ישתחוו לכיוון זה וזה לכיוון זה, זה חוכה וטלולה אחרי בקשת המחילה לא נכון עובדה יש בירושלים אלו שנמצאים בכותל המערבי מכבלים במזרח ואלה שנמצאים בצד המזרח מכנים במערב וזה לא חוכבי תלולה כי כולם צריכים לכוון לכיוון המקדש. אז במקומות שונים זה משהו אחר. באותה בית כנסת זה כבר באמת חוכה בתלולה שחלק פונים לכאן וחלק פונים לכאן. וכאמור זה גם יסוד למחלוקת. רואיד וראיתי אחד מבתי הכנסת אצלנו כאן בקריאת או שבאמת אפילו ניסו לתקן ולבנות היכל בכיוון הנכון ובנו. אבל מה הדבר הזה גרם מחלוקת? כי כבר התרגלו לכיוון לכיוון מסוים וכולי וכולי וגם מחלוקת אז והואיל וגדול הוא השלום לכן לא אמרתי את הדברים בצורה הדה כי גדול הוא השלום אבל עדיין אני מטה הטיה בין כיוון זה לכיוון זה בבחינת איזה מין פשרה כמוני יראו וכן יעשו והחנבון כך ינהג שיזכור את נוכח המקדש ומצד שני שלא יהיה הדוק אחרי דברים שלא עשו בצורה מדויקת ועבר. יש לנו כמה בית כנסת וארץ שהם נבנו מסיבות אלו אחרות לא מקווננות נכון והפוסקים ממש משכנו את עצמם ושאבדו את עצמם איך להתמודד עם העניינים. יש שהתירו בלי עבד יש שאמרו שיכוון לכיוון המקדש למרות שאהרון הקודש לא במקום וכולי אבל בין כך ובין כך בהטיה מפשרת בוודאי ודאי שהדבר אפשרי בעשרי אדם שבאמת מבין דבר מתוך דבר ומתייחס לעניין של נוכח המקדש כדבר מאוד מאוד חשוב שיכוון את עצמו ולהטיה לכיוון משהו הנוטה לנוכח המקדש רבי חנן בן גשבי חנן