מספר כריכות לתפילין של יד.
שלום לכבוד הרב.
כמה כריכות מלאות (ללא שני החצאים המשלימים) עליי לכרוך לשיטת רבינו? האם מברכים ברכת אשר יצר לאחר תשמיש?
תודה ושבת שלום לכ"תר.
מה משמעות ההלכה שיש ליזהר להתפלל נוכח המקדש, האם ישנו מצב שמתפללים בירושלים יפנו לכיוונים שונים?
יהודים המתגוררים באירופה, האם יפנו לכיוון המזרח? ולאיזה כיוון פנו יהודי שרעב, ומדוע?
גדול הוא השלום-כיצד ניתן לקיים ההלכה בעמידה נוכח המקדש למרות שמתפללים אחרים עומדים נוכח ארון הקודש ?
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט המצורף, העוסק בשאלת כיוון התפילה ביחס לארון הקודש ולכיוון ירושלים והמקדש.
השאלה המרכזית:
הטקסט פותח בשאלה שהוצגה בבית כנסת קיים בן כ-40 שנה, בו ארון הקודש לא הוצב מלכתחילה בכיוון הנכון. הרב החל להתפלל לכיוון אחר, בעוד שרוב המתפללים ממשיכים להתפלל לכיוון ארון הקודש. השאלה היא האם לשנות את כיוון התפילה כפי שנהג הרב, או להמשיך להתפלל לכיוון ארון הקודש הקיים.
עקרון "נוכח המקדש":
הטקסט מדגיש כי אחד משמונת הדברים שהמתפלל צריך להיזהר ולעשות בעת התפילה הוא להתפלל "נוכח המקדש". בהקשר זה מובאת הלכה מרמב"ם (הלכות תפילה, פרק ה', הלכה א') המפרטת את שמונת הדברים, וכן הלכה ג' המתארת כיצד מתפלל אדם בחוץ לארץ - עליו להפנות פניו "נוכח ארץ ישראל".
הטקסט מסביר כי העיקרון הוא כיוון הלב והפנים אל עבר המקדש בירושלים, ובהיעדרו, אל עבר ארץ ישראל. אנשים הנמצאים במקומות שונים בעולם יפנו לכיוון המתאים (מזרח, מערב, צפון, דרום) על מנת להיות נוכח המקדש.
השלכות על בניית בית כנסת ומיקום ארון הקודש:
הטקסט מביא את דברי הרמב"ם (הלכות תפילה, פרק י"א, הלכה ב') הנוגעים לבניית בית כנסת, שם נאמר כי יש לבנות את ההיכל (בו מונח ספר התורה) ברוח שבה מתפללים אנשי העיר, כדי שפניהם יהיו אל מול ההיכל בעת התפילה.
עקרון זה חוזר גם בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן ק"נ, סעיף ה'), שם מצוין כי פתח בית הכנסת צריך להיות מכוון לצד אליו מתפללים באותה העיר, כדי שישתחוו מן הפתח נגד הארון.
הסתייגויות ודילמות:
המשנה ברורה (באור הלכה, סימן ק"נ) מעלה את השאלה מה קורה כאשר ההיכל בבית הכנסת אינו מכוון לירושלים. האם יש להשתחוות לכיוון הארון למרות זאת, או לכיוון ירושלים בניגוד לכיוון הארון? הוא משאיר שאלה זו "בצורך עיון".
לעומת זאת, בסימן צ"ד (אורח חיים, סעיף קטן ט') מביא המשנה ברורה את המנהג לקבוע את ההיכל בכותל המזרחי (מאחר שצריך להתפלל לצד מזרח ביחס לארץ ישראל), ובמקרה שאין אפשרות, בדרום, אך לעולם לא במערב. הוא מדגיש כי גם אם ההיכל נקבע בכותל אחר, על המתפלל להפנות פניו למזרח (כלומר, לכיוון ירושלים).
פשרה ושלום:
הטקסט מציג את הדילמה הנוצרת כאשר חלק מהקהל מתפלל לכיוון אחד (ארון הקודש) וחלק אחר לכיוון אחר (ירושלים). מצוין כי יש פוסקים הרואים בכך "חוכא ואיטלולא" (לעג וקלס) וגורם למחלוקת.
הכותב מציע גישה פשרנית, בה כל אדם המבין את חשיבות "נוכח המקדש" יכוון את עצמו בהטיה קלה לכיוון זה, תוך התחשבות ברצון להימנע ממחלוקת בתוך הקהילה.
המקרה של יהודי שרעב בתימן:
הטקסט מביא עדות מיהודי שרעב בתימן, אשר נהגו להתפלל לכיוון מזרח ולא לכיוון צפון (שהיה אמור להיות כיוון ארץ ישראל משם). ההסבר האפשרי לכך הוא הרצון להתרחק מדמיון לכיוון התפילה המוסלמי למכה, שהייתה לה בעבר יסוד אלילי.
סיפור זה מדגים כי לעיתים שיקולים נוספים, כגון הימנעות מדמיון לעבודת אלילים או דתות אחרות, יכולים להשפיע על כיוון התפילה בפועל.
סיכום ומסקנות:
הטקסט מבהיר כי העיקרון ההלכתי המרכזי הוא התפילה "נוכח המקדש", קרי, כיוון הלב והפנים לעבר ירושלים והמקדש. עקרון זה צריך להנחות גם את מיקום ארון הקודש בבית הכנסת. עם זאת, במקרים בהם ארון הקודש לא הוצב בכיוון הנכון מלכתחילה, נוצרת דילמה בין שמירה על עקרון "נוכח המקדש" לבין אחדות הקהילה והימנעות ממחלוקת.
הכותב נוטה לכך שהמתפלל צריך להשתדל לכוון את פניו לעבר ירושלים (נוכח המקדש), אך מודע לרגישות העניין ולצורך בשמירה על השלום בקהילה. הוא מציע גישה פשרנית וממליץ לנהוג בחוכמה ובתבונה במקרים מעין אלו.
שלום לכבוד הרב.
כמה כריכות מלאות (ללא שני החצאים המשלימים) עליי לכרוך לשיטת רבינו? האם מברכים ברכת אשר יצר לאחר תשמיש?
תודה ושבת שלום לכ"תר.
האם מותר לנכה לשמש כשליח ציבור בבית הכנסת? האם יש הבדל ב)סיקה בין אשכנזים, ספרדים ותימנים בנושא?
הרב ערוסי הנכבד, האם מותר לציבור תימני לקרוא בספר תורה שכתוב על פי מסורת האשכנזים או הספרדים? האם אפשר לסמוך על תשובת הרמב"ם שמתיר לברך על ספר תורה פסול, או שדעתך היא דכדעת מארי יוסף קאפח שאין לסמוך על תשובה זו אלא על מה שכתב רבנו בהלכה?
לכבוד הרב שלום וברכה דלת ביתי בנויה באופן כזה שהיא נפתחת כלפי חוץ, וחלל הפתח נמצא בפנים (שתי המזוזות והמשקוף). כך שבפועל המזוזה נמצאת בתוך הבית, ואין הבא לבית נתקל בה אלא אם כן יפתח את דלת הבית. האם זה מעכב לצאת ידי חובת מצוות מזוזה? בברכה
שלום הרב
רציתי לדעת על מה סמכו יהודי תימן כשבטליתותיהם השחורות הציציות היו לבנות ולא בצבע הבגד כפי המובן מלשון הגמרא והרמב"ם.
לק"י שלום לכבוד הרב,
1. האם מותר לתלות תמונות של רבנים בבית הכנסת? התפללתי בבית כנסת תימני בפתח תקוה ולמעט קיר ההיכל על כל הקירות יש תמונות של רבני תימן.
2. באותו בית כנסת הנהיגו שילד הבר מצוה קורא את כל הפרשה שאלתי היא האם מותר להנהיג הנהגה כזאת שהיא כנגד מורשת אבותינו שכל אחד קורא בעצמו?
3. האם בנרות קלועים (בנר אחד מס' פתילות) יוצאים ידי חובת נר חנוכה כגון בלילה הראשון או שמא זה נכנס בגדר מדורה?
4. אדם שגר בעליה ויש לו מס' חלונות הפונים לרשות הרבים האם צריך להדליק בכל הפתחים או שמא אין זה כאדם שיש לו מס' פתחים שצריך להדליק מפני החשד?
סופר כתב ספר תורה אולם החליט לא לסיימו. השאיר את הפסוק האחרון בספר לא גמור. האם מותר להשאיר את הספר במצב זה זמן רב עד שיחליט הסופר מה לעשות איתו?
תודה מראש.
לק"י, לכבוד הרב רצון בן יוסף יצ"ו, בהל' ציצית פ"ב הל' ח' העיר מרי באות כ בעמ' תנז שאותם שעושים תכלת לפי דעתם אם יצאו יד"ח תלוי במחלוקת הפר"ח והבי"ד. ואיני מבין מדוע שפיל לסיפיה, ולא למד שאסור לגמרי מדברי הרמב"ם עצמו בהלכה א' שכל שלא נצבע באותה הצביעה פסול לציצית? יבאר לנו ושכמ"ה
גם מערכות הגנה מתקדמות אינן מבטיחות הגנה מלאה. הרב רצון ערוסי קורא להפיק לקחים מן המלחמה, לחזק את כוחות הביטחון ולהישמר משאננות, לצד תפילה ותשובה — כפי שהוא לומד ממלחמת עמלק.
בינ"ו. שלום לכבוד הרב.
האם מותר לכתוב אלוהים (גם במחשב וגם על דף) ולומר אלהים?
תודה.
אני בלדי הולך עפ"י חלק הדקדוק ושאלתי היא:
ישנם הטוענים עפ"י הקלטות זקני תימן בדור האחרון שמסורת הקריאה היא כמו שמופיע
בתאג' פרשה מפורשה(כמו במילים "ואמושך" "ושקה לי" וכו') רציתי לשאול את הרב את דעתו בנושא האם לקרוא בהכל כמו חלק הדקדוק או האם לשנות במקומות מסוימים עפ"י המסורת? תודה רבה.
לכבוד מורינו ורבינו הרב הגאון רצון ערוסי שליט"א שלום וברכה,
ישנו ספר תורה עתיק שהובא מתימן וקראו בו מספר שנים ולאחר מכן נמצא פסול ושכב בבית הרבה שנים. לאחרונה תוקן הספר והוכשר. שאלתי לרב, מה הדין לגביי הכנסת ספר תורה זה שוב לביהכנ"ס והאם יש לערוך סעודת הודיה על כך?
בתודה וישר כח לרב על זמנו הדחוק ומסירותו לציבור.