הנוהגים לומר "ברוך שם כבוד מלכותו" בהנחת תפילין של ראש, היש לומר זאת לפני או אחרי הידוק התפילין?

האם ניתן לברך ברכת הלבנה בערב שבת או שישנם זמנים בהם מנהג תימן שלא לומר?

שלום לכבוד הרב!
תודה על האפשרות לשאול וללמוד, ובכן שאלתי:
למה הרמב"ם לא כתב במ"ת את הברכה "בורא נפשות" במלאוה, כפי שהוא כותב אותה בפירושו למשנה? ואם כבר בברכה זו עסקינן, מאיפה נוצר הנוסח המסובך והלא מובן של ברכה זו?
ושכרו כפול מן בשמים,
אלישבע

לכבוד הרב שלום וברכה! ברשותך שלוש שאלות:
א) אם נטלתי ידיים בשירותים, האם לאחר היציאה מהשירותים עלי לברך על נט"י?
ב) אם "נטלתי" את ידי בים (או במקווה וכיו"ב), היינו טבלתי אותן בתוך מים הראויים לטבילת טהרה מבלי להשתמש בכלי, האם גם אז עלי לברך על נט"י? הרי בעצם אין כאן נטילה.
ג) למה הכוונה ב"הסח דעת" בכל הנוגע לטהרת ידיים? יישר כוחך ותודה רבה על הסבלנות.

1) האם אדם ששותה תה לגימה לגימה צריך לברך ברכה ראשונה
2) אדם שלא בקיא בהלכה איזה ספר הוא צריך לפתוח כדיי לדעת את פסיקת יהדות תימן

קראתי דעה שפרי שנסחט ברכת המיץ שהכל, אך אם לא סוחטים את הפרי אלא מכל הפרי ביחד עושים מין דייסה (לדוגמא תפוז - שבמקום להוציא את המיץ בלבד נשתמש גם בקליפות הדקות המכסות את הפלחים), ברכתו בורא פרי העץ. האם יש דעות חולקות? בכל מקרה אם יש ואם לא, איך ייתכן שנברך על דבר כזה בורא פרי העץ והרי שינה צורתו? אבקש פירוט
בתודה מראש שירן

לק"י שלום עליכם מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו.
1. אני לומד עם חברי הלכות שמיטה ויובל פרק ו לרבנו. פרק זה עוסק בסחורת פירות שביעית, כך שחברי ללימוד שאלני, מה הדין ואדם עשה חליפין בפירות שביעית וקיבל בתמורה פירות שישית. האם חל עליהם קדושת שביעית? עניתי לו שנכון שבאופן עקרוני אין לפירות שישית קדושה שביעית שהרי חנטו בשישית. אבל בגלל החליפין או המכירה (בתנאים של ההלכות שם), חל על פירות שישית דין קדושה כמו על הבשר או הכסף שקיבל עבור פירותיו, בגלל שנעשה שם מעין סחורה בתנאי האכסרה. מה דעת מורנו?
2. מדוע לפי מנהגנו מקדים ברכה מעין שלוש לבורא נפשות? בגלל החשיבות?. תבורך ותזכה לשנים רבות. בר