האם יש להסתפק בעובדה שהנפל היה בן למעלה מ-40 יום כדי לפטור אותו ממצוות פדיון?
בנסיבות שאין ידוע אם יש בנפל ריקום אברים, מה דינו לגבי טומאת לידה ולגבי פדיון הבן ?
תכנים לקריאה נוספת
האם ניתן להכיל ביהדות את קהילת הלהט"בים?
שאל השואל אשר שמע אתמול בגלי האתר את ההלכה היומית שלנו אתמול, שרפורמים כיחידים ניתן וצריך לקרב אותם אם הם ראויים לכך. אבל רפורמים כארגון, כתנועות כל עוד הם אינם משנים את עקרונותיהם שהם מהווים כפירה בעיקר האמונה אין אפשרות לקרב או להתאחד, כי אין בסיס משותף. ואז השואל שואל: למה שלא נבחין בין ארגוני הלהטב"ים החד מיניים ובין ההתייחסות אל החד מיניים הבודדים.
כלומר, אם יבוא זוג של חד מיני הוא והוא ויאמרו: אשרו לנו נישואין. אשרו לנו טרייה ורביה בדרך של פונדקאות. למה לא לקרב יחידים כאלה להבין אותם, להבין את צרכיהם, להכיל אותם שהרי התורה דרכיה דרכי נועם, וכל נטיבותיה שלום.
בד שמודפס על גביו אותיות בכתב אשורי, האם מותר לשימוש כסחבה לניקוי רגלים?
מהו המעמד המיוחד של כתב העברי המרובע ברמת הקדושה ביחס לשאר סוגי הכתב (עגול / רש"י)?
טלית שרקומים על גביה פסוקים מן התורה, האם רשאים להכנס בה לשרותים?
האם יאה הדבר לחרוט הכיתוב "ברוכים הבאים" על סף הכניסה לבית או למוסד ציבורי?
האם מותר להרוס בית כנסת שנשרף טרם שבנו בית כנסת חלופי?
הישנן נסיבות להיתר סתירת בית כנסת מיידית אף אם טרם בנו בית כנסת אחר?
במקרה שיש מקום תפילה חלופי זמני, האם גם אז יחול איסור סתירת בית כנסת?
הישנה עדיפות לבניית בתי הכנסת באותו מקום שעמדו בתי הכנסת שנשרפו?
נידה
יש לי כמה שאלות בנושא נידה, אבל אני חייב להסביר הרקע שלי: אני בעל תשובה ממשפחה תימני אבל כל המשפחה שלי (דודים ובן דודים וכו׳) חילוני ואישתי גיורת. עכשיו אני לומד הלכות נידה במשך הלימודים לרבנות וראיתי מרב קפאח בהערותיו על המשנ״ת שיש כמה דברים שונים לתימנים. אז יש לי שתי שאילות:
1. האם יכול בדיעבד לסמוך על המנהג שכמה שיש לכמה משפחות לעשות בדיקה רק בקינוח בלבד? האם זה גם מועיל להפסיק טהרה (ג״כ בדיעבד)? אם אתה אומר שלא נוח לך לסמוך על זה אפילו בדיעבד, האם זה יכול להיות צד להקל אם, לדוגמא, יש עוד כמה צדים? או אם זה שעת דחק או כדומה?