ספר המצוות - מצוות עשה חלק ד

בהל' תפילה (פ' ה') משמע מדברי הרמב"ם שבפריסה על שמע ניתן לסמוך על ש"צ ואילו בהל' ק"ש (פ' ט') משמע שהש"צ מוציא י"ח את שאינן יודעין לקרוא, כיצד ניתן ליישב הסתירה?

היש שוני בין הכללים של יציאת י"ח בברכות לבין יציאת י"ח בתפילות ומה מקורו של שוני זה?

הניתן להתייחס לברכות ק"ש לכתחילה כמו תפילה היות והן מהוות תחנונים ואולם בדיעבד יצא י"ח אף מי שבקי למרות שסמך על ש"צ?

היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?

האם המצווה שנקבעה להניח החנוכיה בפתח ביתו דווקא או עדיף להניח בפתח חצירו כאשר מדובר בבית הפונה לחצר?

הרמב"ם פסק שהדר בעלייה יניח החנוכיה בחלון הסמוך לרשות הרבים, האם זה מצביע על העדפה גם לפתח הפונה לרה"ר?

מה עדיף, הנחת החנוכיה בחלון הסמוך לרה"ר או בהנחה בפתח הבית או פתח החצר שאינם פונים לרשות הרבים?

רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.

"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.

מה משמעות החומרה של חכמי ישראל שאסרו בשבת להניח תבשיל אפילו מעל גבי התנור?

היש תקנה לאיסור זה באמצעות הנחת התבשיל ע"ג חצובה או ע"ג סיר הפוך שיונחו מראש על הפלטה?

באלו נסיבות יותר בשבת להניח תבשיל ע"ג הפלטה ולא יאסר גם לא מטעם "עובדין דחול"?