כיצד יוצאים ידי חובת נרות חנוכה במלון כשאין מדליקים בבית והדלקה בחדר אסורה?
לגבי הדלקת נרות בבית מלון. האם ההדלקה המרכזית פותרת אותי מחיוב נר איש וביתו כאשר אין אף אחד בבית?
מדוע אסור אפילו למנות מטבעות לאור נרות החנוכה, ומה מלמדת מנורת המקדש על הדלקת נר מצווה מנר מצווה? הסוגיה מבררת את ההבדל בין קדושה לבין כבוד המצווה ואת גבולות ההיתר להעביר אש מנר לנר.
האזינו לסוגיה המלאה ועקבו אחר המהלך מן האיסור להשתמש באור הנרות ועד להכרעת הרמב״ם והראב״ד בהדלקה מנר לנר.
רב אסר להשתמש לאור נר חנוכה, ורב אסי הוסיף שאסור אפילו להרצות מעות כנגדו. הרמב״ם מדגיש בכך שגם שימוש קל, שאינו דורש עיון ממושך, נכלל באיסור. שמואל שאל: וכי קדושה יש בנר? תשובת רב יוסף היא שגם דם הכיסוי אינו חפץ קדוש, ואף על פי כן אין מכסים אותו ברגל, כדי שלא יהיו המצוות בזויות עלינו.
אין הכבוד מופנה אל הדם, אל העפר או אל חומר הנר מצד עצמם, אלא אל מי שציווה במצווה. המצוות מיישרות את המעשים ומאירות את הדרך, ולכן היחס המעשי אל חפצי המצווה מחנך אותנו שלא יהיה לבנו גס במצוות.
נויי סוכה ונרות חנוכה אינם תשמישי קדושה כתפילין, אך בזמן קיום המצווה אין להשתמש בהם לצורכי חול. בנויי סוכה אפשר להתנות מראש בהתאם לדין שנאמר בהם. בנר חנוכה אין צורך בתנאי לאחר שנשלם זמן המצווה: לאחר שכלתה הרגל מן השוק אפשר לכבות את הנר, לסלקו ולהשתמש לאורו. ההבחנה היא בין זמן שבו החפץ ממלא את תפקידו במצווה לבין הזמן שלאחר השלמתה.
רב ושמואל נחלקו אם מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה אחר. ההוא מרבנן הסביר את האיסור משום ביזוי מצווה: כאשר מדליקים תחילה קיסם של חול מן הנר, יש ירידה מחפץ מצווה לכלי חול, אף שהמטרה היא להדליק נר מצווה נוסף. לפי טעם זה, הדלקה ישירה מנר מצווה לנר מצווה מותרת גם לדעת רב, והמחלוקת היא בהדלקה באמצעות קיסם.
רב אידי בר אבין הסביר את האיסור משום הכחשת המצווה: המראה הוא כאילו נוטלים מאורו של הנר הראשון. לפי הסבר זה, רב ושמואל נחלקו דווקא בהדלקה ישירה; ואילו באמצעות קיסם גם שמואל מודה שאסור משום ביזוי המצווה. ההבדל בין הטעמים הוא אפוא מעשי ולא רק לשוני.
הגמרא ביקשה להוכיח מדין מעשר שני שאין שוקלים כנגד פירותיו דינרי זהב, אפילו לצורך חילול מעשר שני אחר. לכאורה אסור להשתמש בחפץ מצווה לצורך חול גם כשהשימוש משרת אחר כך מצווה אחרת. אולם הראיה נדחתה: החשש הוא שהפירות יהפכו למשקולת קבועה, יצטמקו, והאדם יחלל מעשר שני על סכום הנמוך משוויו. זהו נימוק מיוחד לדין מעשר שני, ולא הוכחה כללית לאיסור משום ביזוי.
בנר המערבי של מנורת המקדש נעשה נס, וממנו היו מדליקים את שאר הנרות. מאחר שהנרות קבועים במנורה, הסבירה הגמרא שהיו משתמשים בפתילות ארוכות. אם כך, הדלקה ישירה מנר לנר נעשתה במקדש עצמו, וקשה לומר שהיא אסורה בנר חנוכה משום הכחשת המצווה. הגמרא מסיימת בקושיה, אך לא בתיובתא המבטלת בהכרח את השיטה.
הרמב״ם מבחין בין הדלקה ישירה לבין הדלקה באמצעות קיסם: הלכה כשמואל שמותר להדליק נר מצווה ישירות מנר מצווה, אך אין להשתמש תחילה בנר של חול. לשיטתו, קושיה אינה בהכרח דחייה גמורה של דברי רב אידי. הראב״ד וחכמי צרפת ראו בקושיה דחייה מכרעת יותר, ולפי המהלך שהוצג התירו גם באמצעות קיסם. בשולחן ערוך הובאו שתי השיטות.
בסיום הוזכר גם המנהג המחמיר שלא להדליק אפילו ישירות מנר לנר. הרמ״א ביאר שאצל המדליק כמה נרות יש נר של עיקר החיוב ונרות של הידור, ואינם בהכרח שווים במעמדם. זהו מנהג של חומרה, ולא הצגה מחודשת של עיקר הדין שנידון בגמרא.
מסקנת הדברים: נר חנוכה אינו נעשה חפץ קדוש, אך בזמן מצוותו יש לנהוג בו כבוד ולא להפוך את אורו או את אשו לכלי חול. לפי הרמב״ם מותר להעביר אש ישירות מנר מצווה לנר מצווה, אך לא באמצעות קיסם של חול; הראב״ד מציג היתר רחב יותר, והמנהג המחמיר נשען על הבחנה בין נר החיוב לנרות ההידור.
מדוע אסור אפילו למנות מטבעות לאור נרות החנוכה?
מפני שגם שימוש קל באור הנרות הופך את אור המצווה לכלי של חול בזמן קיום המצווה. הרמב״ם למד מדברי רב אסי שהאיסור אינו מוגבל לשימוש ממושך או לשימוש הדורש עיון רב.
האם נר חנוכה נחשב חפץ קדוש?
לא בהכרח. הגמרא מבחינה בין קדושה לבין כבוד המצווה: גם חפץ שאינו קדוש אסור לבזותו בזמן שהוא משמש למצווה, כפי שאין מכסים את דם השחיטה ברגל.
מתי מותר להשתמש בנר החנוכה לצורך חול?
לפי המהלך שנלמד, לאחר שנשלם זמן המצווה וכלתה הרגל מן השוק אפשר לכבות את הנר, לסלקו ולהשתמש לאורו. האיסור מתייחס לזמן שבו הנר ממלא את תפקידו במצווה.
במה נחלקו רב ושמואל לגבי הדלקת נר מנר?
לפי הסבר אחד הם נחלקו בהדלקה באמצעות קיסם של חול, משום ביזוי מצווה. לפי הסבר אחר הם נחלקו בהדלקה ישירה מנר לנר, משום שהדבר נראה כהפחתת אורו של הנר הראשון.
מדוע נדחתה הראיה מדין מעשר שני?
האיסור לשקול דינרי זהב כנגד פירות מעשר שני נובע מחשש שהפירות יצטמקו וישמשו משקולת קבועה, וכך יחללו מעשר שני בפחות משוויו. לכן אין מכאן הוכחה כללית לאיסור משום ביזוי מצווה.
מה מלמדת מנורת המקדש על הדלקת נר מנר?
מן הנר המערבי היו מדליקים את שאר נרות המנורה באמצעות פתילות ארוכות. הדבר מקשה על הטענה שהדלקה ישירה מנר מצווה לנר מצווה אסורה משום הכחשת המצווה.
מה ההבדל בין פסיקת הרמב״ם לפסיקת הראב״ד?
לפי ההסבר שניתן בשיעור, הרמב״ם מתיר הדלקה ישירה מנר מצווה לנר מצווה ואוסר באמצעות קיסם של חול. הראב״ד רואה בקושיית הגמרא דחייה חזקה יותר ומתיר גם באמצעות קיסם.
מדוע נהגו להחמיר ולא להדליק אפילו ישירות מנר לנר?
הרמ״א קשר את המנהג לכך שנר עיקר החיוב ונרות ההידור אינם בהכרח שווים במעמדם. זו חומרה מנהגית מעבר לעיקר הדין שנדון בגמרא.
לגבי הדלקת נרות בבית מלון. האם ההדלקה המרכזית פותרת אותי מחיוב נר איש וביתו כאשר אין אף אחד בבית?
איפה להדליק את החנוכייה בדירה בקומות?
א אם זה במרפסת - יראה רק דייר שגר בדירה מתחת או הדייר שגר ממולנו.
רק אם נשים את החנוכייה בגובה של המזוזה, אז יראו יותר אנשים.
ב או לשים את החנוכייה בחלון - אז יראה רק שכן אחד שמול הדירה.
משפחה מהדרום, שאינה מתגוררת כעת בביתה - האישה והקטנים עברו לבית הוריה במרכז, הילדים הגדולים נמצאים בישיבה, והבעל במילואים.
זה פחות או יותר מקום משכנם הקבוע, חוץ מגיחות קטנות לביתם המקורי כדי לתחזק אותו או לרענן ציוד הנדרש לבית ההורים.
אפשר לציין גם, שמכיון שכך, ברירת המחדל של הילדים בחוזרם מהישיבה או של הבעל בחופשותיו מהצבא היא קודם כל אל בית הסבא והסבתא...
1 האם בחורי הישיבות שמדליקים עליהם בבית נרות חנוכה, האם צריכים להדליק בישיבה או יוצאים ידי חובתם בהדלקת הוריהם?
2. האם עדיף שישתתפו בפרוטה לחבר אשכנזי המדליק?
3. אם הסדר לימוד בשעת הדלקת נרות האם אלך לראות/לשמוע הדלקה של מישהו אחר או שאמשיך ללמוד מאחר ויוצא ידי חובה?
4. האם נוהגים לברך ברכת הראיה היום כמו שהביא הרמב"ם בתשובתו בשו"ת הרמב"ם? האם אפשר לברך גם כשעברה חצי שעה מההדלקה?
שלום לכבוד הרב הגאון.
ידועה דעת הגאון מארי יוסף קאפח בדין אמירת הלל ביום העצמאות [וכן בשאר חגים שנקבעים במשך הדורות], שאין חכמים שבכל דור יכולים לקבעו מלבד אנשי כנסת הגדולה.
ושאלתי היא, איך חכמים קבעו אמירת הלל שלם בימי החנוכה?