מעשר כספים' לעומת 'תרומות ומעשרות'

השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"

מה מעמדו של היבול שטרם הופרש ממנו מעשר עני בלבד, האם נחשב כאוכל טבל ואיזה עונש יתחייב?

בנסיבות שמשגיח הכשרות קרא שם וקבע מקום אך הבעלים של היבול סירב להפריש מעשר עני, האם ניתן להתיר היבול באכילה?

האם יכול העני לתבוע מהלקוחות שקנו הפירות או הירקות שיעבירו אליו את מעשר העני או את דמיו?

האם דינם כפירות הפקר? האם יחול עליהם איסור ערלה? החייבים הם בתרו"מ?

האם נחשבים כעצים שניטעו לגדר או סייג הפטורים מחובות שאר הפירות למרות שהינם עצי מאכל?

הרואה נשורת של פירות על המדרכה, באילו נסיבות לא יחשבו לגזל ואף לא יתחייבו בתרו"מ?

האם יש תקנה ליין זה בשבת למרות נסיבות אלו? 

חבית יין טבל שנשברה בשבת, האם מותר להניח כלי תחת החבית ללא חשש "ביטול כלי מהכינו"?

מדוע יש על פירות או יין טבל תורת מוקצה והרי הוא ראוי לבעלי חיים או לגוי?