מה יעשה, בימינו, הכהן בעודפי שמן תרומה שנצטברו אצלו?

האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית? איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן? מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?

האם יש להשחיתם כדרישת ההלכה למרות שמדובר בפעולה בלתי חוקית?

היש דרך אחרת ע"מ להעביר את הקדושה מהמטבעות הנ"ל לפריטים אחרים כולל מצרכי אוכל?

היש הבדל בדין פדיון וחילול מע"ש ונטע רבעי בימינו לבין דין הפדיון שלהם בזמן שביהמ"ק היה קיים?

היש נסיבות של חובת הפרשת תרו"מ מיין למרות שהופרשו תרו"מ על הענבים טרם אכילתם?

ענבים מיובאים מחו"ל או ענבים שנגמרה מלאכתם ע"י גוי שגידלם בא"י, האם חייבים בהפרשת תרו"מ?

האם גמר מלאכה אצל הגוי פוטר חובת הפרשת תרו"מ אף אם קנה הענבים לצורך עשיית יין מהם?

 האם די בתרומות ומעשרות שהופרשו מן היין שהופק בשלב הראשון של עשייתו מן הענבים המקוריות?

ממתי מונים את שנות הערלה, מיום שנשתל האילן היות והוא ניטל עם הגוש שלו או מיום שהועבר לעציץ? 

האם הנחתו של העציץ ע"ג משטח בטון מבטלת את הגדרתו כעציץ נקוב ויתחייב בדיני הזרעים רק מדרבנן?

הניחו את העציץ במרפסת מקורה, האם לעובדה זו יש השפעה על דין הפרשת תרו"מ ודין הערלה?