תכנים לקריאה נוספת
אכל פת מתובלת או מבושלת בליל יו"ט הראשון של סוכות, האם יצא ידי חובה?
השביע את רעבונו באכילת פת אורז או דוחן בסוכה, האם פטור מברכה על ישיבה בסוכה?
האם ניתן להשוות בין דיני אכילת פת בליל יו"ט הראשון של סוכות לדיני אכילת המצה בליל הסדר?
אשה ששכחה לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון בליל יו"ט הראשון של סוכות, האם חייבת לחזור?
כיצד מתירים לשיטת הרמב"ם להטיל בגד שנתלכלך בשבת לכלי עם מים והרי "שרייתו זהו כיבוסו"?
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
אשכול ביצים שנמצא בבטנה של תרנגולת שנשחטה, האם חייבים מליחה כבשר או שניתן לאכלם בחלב?
מהם הפרמטרים הקובעים באיזה שלב תחשב הביצה שלא כחלק מבשר התרנגולת?
היש להבחין לצורך קביעת הדין בין שלל הביצים לבין אשכול הביצים הדבוקים לדופן התרנגולת?
חלמונים שאינם באים באשכול הנחשבים לפי הרמב"ם שלא כבשר, האם יש למלוח אותן אם מעורין בחוטי דם ?
תרגומו של הגר"י קאפח למילות ההגיון
שלום, לאחרונה למדתי את מילות ההגיון לרמב"ם בתרגומו של הגר"י קאפח. במהלך הלימוד עלו לי כמה שאלות. רציתי לשאול את מר מה מהן טעויותיי שלי, מה מהן משל המדפיס ואם יש מהן גם בבחינת שגגה היוצאת מפי השליט. א- שער ג, עמ' מג, הרב קאפח תירגם כלשון הקדמונים [מלבד אחיטוב]: 'הדברים', המקור: 'אלכלם', למה לא תורגם 'המילים' שהרי כך תירגם בכל הפרק וכן בצורת היחיד בסמוך? האם בגלל הדמיון לאלכלאם שבפתיחה ובשער א? [אב"ת- הדבורים, אחיטוב- המילות, ביבש- דבורים] ב- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'הפיכת', המקור: 'אנקלאב', למה לא תורגם 'עיקול' שהרי כך תירגם בהמשך וכן ברשימת הסיכום?
בשל בשבת במזיד לחברו, האם יאסר התבשיל לחבר עולמית או יהיה מותר לאכול מיד במוצ"ש?
מה דין אדם שאחרים ביטלו עבורו איסור, האם האיסור שבוטל יותר עבור האחר?
היש להשוות איסורי שבת למאכלות אסורות שהרי השבת חמורה יותר ואין זה מצוי ובכגון זה אין גוזרים גזירות?
האם יש הבדל בדין בין הרמה העקרונית לבין הרמה המעשית תוך בחינת נסיבות הארוע?