"וכל דצריך לפסח ייתי ויפסח"-האומנם, והרי הפסח אינו נאכל אלא למנוייו?
היש בקריאה זו פניה אל אותם שאינם בני ברית הרוצים להתגייר ולהסתופף בצילה של החירות מהיצרים?
היש בקריאה זו פניה אל אותם שאינם בני ברית הרוצים להתגייר ולהסתופף בצילה של החירות מהיצרים?
מה מעדיפה ההלכה, מינויים או בחירות?
שלום הרב.
אני מתעמק (מנסה) כבר מספר שנים בהגותו של הרמב"ם.
ישנם מספר שאלות שאיני מצליח למצוא התשובות עליהן ואודה לרב באם יפנה אותי לספר הנכון או מקור בו אוכל לקבל תשובות מעמיקות לשאלותיי.
שאלותיי:
1. יחסו של הרמב"ם להשארות הנפש/השכלים לעולם הבא - משמעות.
2. יחסו של הרמב"ם לשכר ועונש - מעבר ל"אני מאמין" שלע"ד וודאי בפשט אינו משקף את אמונתו. במיוחד לאור הדוגמא אותה מביא הרמב"ם בחלק ג' של מו"נ בפרק כ"ח - מה שאנחנו מאמינים רק "לצורך תקינות המצבים המדיניים".
שלום רב.
מי שגדל כיהודי וכל הקהילה מכירה אותו בשם "פלוני בן פלוני" ואחר כך עבר גיור לחומרה, אבל בקהילה שלו עדיין קוראים לו "פלוני בן פלוני". איזה שם כותבים בכתובה שלו - "פלוני בן פלוני", "פלוני בן אברהם אבינו", או שניהם?
לרב רצון שלום וברכה.
בעבר שאלתי את הרב שאלה בנושא הנבואה והרב הזכיר אז שישנו הבדל בין נביא המתנבא לעצמו לבין המתנבא לכלל.
הרב אמר אז שהמתנבא לכלל זהו עניין ניסי מיוחד ואילו המתנבא לעצמו זוהי הנבואה הטבעית עליה מדבר הרמב"ם שהיא שלמות אנושית.
אם יוכל הרב, לציין לי את המקור במורה נבוכים ממנו נלמד דבר זה. שלכאורה ההבדל בין המתנבא לעצמו למתנבא לכלל, הינו באופיו של הנביא וגדלותו וכמו שהרמב"ם אומר שיש אדם שלימודו מספיק לעצמו וישנם כאלו שמתעוררים ללמד אחרים וזוהי הסיבה הראשונה לכתיבת הספרים. או שמא זו הייתה כוונתו של כבוד הרב, שכיון שהדבר תלוי באופיו של הנביא זהו גופא הנס המדובר.
הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה: האל הנכבד והנורא הזה -- מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (דברים ו, ה; דברים יא, א) ונאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו, יג; דברים י, כ). (ב) והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ -- מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים -- לאל חי" (תהילים מב, ג). ב וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך. ..