פרפרים ונשמות
שלום הרב, רציתי לשאול לגבי פרפרים.
בשבוע של השבעה של סבתא רבה שלי היו לנו 3 פרפרים בבית שלא עזבו אותו ובסיום השבעה הם נעלמו מהבית.
מה הרב חושב על זה? האם באמת פרפרים בבית זה סימן לנשמות?
סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על הספר גן השכלים אשר חיבר רבינו נתנאל בירב פיומי ונוסף עליו ספר המעלות לדרגת ימות המשיח.
בשיעורים אשר יצאו בדיסקים על ידי מכון מש"ה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטה באדיבות יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
שלום הרב, רציתי לשאול לגבי פרפרים.
בשבוע של השבעה של סבתא רבה שלי היו לנו 3 פרפרים בבית שלא עזבו אותו ובסיום השבעה הם נעלמו מהבית.
מה הרב חושב על זה? האם באמת פרפרים בבית זה סימן לנשמות?
בקרית אונו התקיים ביום חמישי יום של לימוד תורה ותענית, בעקבות האירוע המזעזע בו נשרפו שני בתי כנסת בעיר, ושבעה ספרי תורה עלו באש.
מאות בני אדם השתתפו בהלווית ספרי התורה, שהתקיימה במעמד מרנן ורבנן, אדמו"רים, הרבנים הראשיים לישראל, רבני ערים ואישי ציבור.
שעות ארוכות נישאו הספדים ודברי חיזוק מצד הרבנים.
רדיו קול ברמה ליווה את האירוע מתחילתו ועד לתום מסע ההלוויה ולקבורת הספרים בבית העלמין ירקון.
לרב רצון שלום וברכה.
בעבר שאלתי את הרב שאלה בנושא הנבואה והרב הזכיר אז שישנו הבדל בין נביא המתנבא לעצמו לבין המתנבא לכלל.
הרב אמר אז שהמתנבא לכלל זהו עניין ניסי מיוחד ואילו המתנבא לעצמו זוהי הנבואה הטבעית עליה מדבר הרמב"ם שהיא שלמות אנושית.
אם יוכל הרב, לציין לי את המקור במורה נבוכים ממנו נלמד דבר זה. שלכאורה ההבדל בין המתנבא לעצמו למתנבא לכלל, הינו באופיו של הנביא וגדלותו וכמו שהרמב"ם אומר שיש אדם שלימודו מספיק לעצמו וישנם כאלו שמתעוררים ללמד אחרים וזוהי הסיבה הראשונה לכתיבת הספרים. או שמא זו הייתה כוונתו של כבוד הרב, שכיון שהדבר תלוי באופיו של הנביא זהו גופא הנס המדובר.
כיון שאנחנו עומדים לפני ימי החנוכה שבהם אנו מברכים הרבה שעשה ניסים לאבותינו.
אך עם זה יש קושי- חז"ל אומרים אין סומכין על הנס מול הכלל הזה לעומת זו יש מידה מאוד חשובה בעבודת השם הביטחון בה' כמו שכתוב 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך' וכן 'הבוטח בה' חסד יסובבנו'
אם כן איך שני הדברים מתיישבים? אם אני בוטח בה' זה לכאורה גם לרבות ניסים ולעומת זאת הכלל אומר שאין לסמוך על הניסים?
לק"י שלום למו"ר ערוסי שליט"א, רבנו פסק כי אין שואלים על הגשמים עד ז' חשון כיון שעולי הרגל שהגיעו מבבל עוד לא הגיעו לביתם ואנו לא רוצים שהגשם ירד עליהם; אך כיום - לא זו בלבד שאין עולי רגלים כאלו אלא שאנו כה צריכים להמון גשם אך לא שואלים אותו בגלל טעם שנראה שכבר אינו רלוונטי!?
תודה רבה על זמנך.