הואיל ואין איסור בריח פירות ערלה, כפי שלמדנו, האם נתחייב בברכת הריח? האם יש הבדל בין ריח של ע"ז וריח שעל ערוה האסורים בהרחה לבין ריח של אתרוג ערלה? האם לצורך קביעת הדין יש להבחין בין פרי שיעודו הוא לריח בלבד לבין פרי ריחני שיעודו לאכילה?
כבוד הרב ענה לשואל באשר לברכת שיק פירות כי כל ניכרים חתיכות הפרי מברך לפיהם. אם עץ בורא פרי העץ אם אדמה בורא פרי אדמה. ולאחר מכן םסר כבוד הרב כי כל שרובו עץ ברכתו עץ וכל שרובו אדמה אדמה.
לפעמים זה מעורבב כך שניכרים חתיכות עץ ורובו אדמה ולהיפך מהי הברכה במקרה זה .
מדוע נקבע בהלכה שהיו מקרין במקרא ביכורים את מביא הביכורים והרי יכול לקרוא מתוך ספר תורה (תורה שבכתב)? באילו נסיבות נוספות מצינו הלכות שנפסקו ע"י גדולי חכמי ישראל, המורות על קרוי אדם אחר בשם ה' ללא כינוי? היש מקום בימינו,לאור שינוי הנסיבות לכאורה, לעקור ההלכות בגלל שפשטו בקרב עדות אחרות מנהגים אחרים?
לק"י
שלום לכבוד הרב
"היה המברך חייב מדברי סופרים ועונה חייב מן התורה לא יצא ידי חובתו,עד שיענה אמן,או ישמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"א יא)
"...שכל החייב בדבר מן התורה אין מוציאין אותו מידי חובתו אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"ה טז)
מארי מבאר (אות לה עמוד תקסט)
"ופשוט בדעתו דמוציא רק בברכת המצוות בלבד ולא בברכת ההנאה שאין בה מצווה ,
והיינו בברכות דתקינו רבנן לפני עשיית המצווה או ברכות שהן עצמן המצווה כגון קדוש היום. ואין כן ברכת המזון."
האם גם כבוד הרב סובר שקטן אינו מוציא גדול העונה אמן לברכת המזון?
תודה רבה
רציתי לשאול את הרב מה דעתו (על פי הרמב"ם ומורי יוסף קאפח זצ"ל) היום מוכרים ענבים בשוק שייבאו אותם כמובן מחוץ לארץ ולא מהארץ. מכיון שעת הענבים היא בקיץ, ואז מברכים שהחיינו, מה נעשה כעת? האם נברך על ענבים אלו שהחיינו? (נמסר לי שכמעט כל השנה ניתן להשיג היום ענבים בשוק מיובאים בחורף וגידולי הארץ בקיץ)
