אדם שיצא מבידוד בגלל קורונה צריך לברך הגומל?
מחד, הוא היה בביתו ולא בכלא סגור. הוא יכול להסתובב מעט בביתו אם הוא לבד. מאידך, חירותו נשללת. הוא "כלוא" בחדרו ולא יכול אפילו לשבת עם בני משפחתו.
לציין שלא מדובר בחולה קורונה
אדם קרא את המגילה בביתו, ורק לאחר שסיים נזכר שלא בירך שהחיינו. האם אפשר להשלים את הברכה כעת, או לכוון בה למשלוח מנות ולסעודת פורים? התשובה תלויה בזמן גילוי השכחה ובזיקה שבין הברכות לקריאת המגילה.
🎧 האזינו להבחנה בין שכחה באמצע קריאת המגילה לבין שכחה שהתגלתה לאחר סיומה.
אדם שלא יכול היה להגיע לבית הכנסת קרא את המגילה בביתו. מדובר בקריאת הלילה, שבה אנו מברכים שהחיינו. רק לאחר שסיים נזכר ששכח את הברכה. במקרה זה לא יברך אותה לאחר הקריאה.
הפוסקים דנו במי שקרא את המגילה ושכח את הברכות. כל עוד הוא באמצע המגילה, אפשר להפסיק ולברך את ברכות הקריאה, ובכללן שהחיינו. המצווה עדיין נמשכת; בהקשר זה נזכרת גם מחלוקת התנאים מהיכן חובת הקריאה.
לעומת זאת, לאחר שגמר את כל המגילה, אין לברך על מקרא מגילה. ברכת המצווה צריכה להיות קודם לעשייתה, ולא לאחר שהסתיימה, וברכה כזאת בסיום תהיה ברכה לבטלה.
ברכת שעשה ניסים אינה עומדת כאן בפני עצמה. היא נתקנה בהקשר של המצווה העיקרית ביום, קריאת המגילה, ולכן אין להשלים אותה לאחר שהקריאה הסתיימה. כך גם שהחיינו.
יש שהורו לברך שהחיינו גם לאחר הקריאה ולכוון למשלוח מנות, למתנות לאביונים ולסעודת פורים. אין אנו מקבלים הוראה זו.
שהחיינו שנתקנה בפורים אינה ברכה על עצם הזמן או על קדושת היום, ואינה ברכה על שאר המצוות הללו. לא נתקנו ברכות המצוות למשלוח מנות, למתנות לאביונים ולמשתה הפורים. הובאו לכך כמה טעמים, ובהם שמאכל, משקה, מתנות וצדקה הם מעשים שאדם עושה גם בשאר ימות השנה; מכל מקום, אין כאן ברכה שנקבעה לשאר המצוות ושעליה אפשר לבסס השלמה של שהחיינו לאחר המגילה.
מסקנת הדברים
אם נזכר באמצע הקריאה, יכול לברך בעוד המצווה נמשכת. אם כבר סיים, לא ישלים שהחיינו על סמך שאר מצוות פורים. אם ישמע את הברכה ממישהו אחר, יכוון לצאת; אך אינו מברך בעצמו לאחר שסיים.
האם אפשר לברך שהחיינו כשנזכרים רק לאחר סיום המגילה?
לא לפי התשובה כאן. לאחר שהקריאה הסתיימה אין משלימים שהחיינו על סמך הקריאה שכבר נעשתה, וגם אין מברכים אותה על סמך שאר מצוות היום.
מה עושים אם נזכרים בשכחת הברכות באמצע קריאת המגילה?
אפשר להפסיק ולברך את ברכות הקריאה, ובכללן שהחיינו, כל עוד מצוות הקריאה עדיין נמשכת. זה שונה מהמצב שבו כבר גמר לקרוא את כל המגילה.
האם ניתן לברך שהחיינו לאחר הקריאה בכוונה למשלוח מנות או לסעודה?
יש שהורו כך, אך ההוראה נדחית כאן. שהחיינו בפורים נתקנה על קריאת המגילה, ולא על עצם הזמן או על משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.
מה האפשרות שנזכרה למי שסיים ושכח שהחיינו?
אם ישמע שהחיינו ממישהו אחר, יכוון לצאת בברכתו. אין בכך היתר לאדם לברך בעצמו לאחר שסיים את הקריאה.
מחד, הוא היה בביתו ולא בכלא סגור. הוא יכול להסתובב מעט בביתו אם הוא לבד. מאידך, חירותו נשללת. הוא "כלוא" בחדרו ולא יכול אפילו לשבת עם בני משפחתו.
לציין שלא מדובר בחולה קורונה
עיסה מחמשת מיני דגן שנחלטה במים רותחים ולאחר מכן נאפתה, האם נחשבת כפת?
מדוע הקובע סעודתו על עוגה נחשב כאוכל פת ואילו הקובע סעודתו על סופגניה מברך במ"מ ולאחריה "על המחיה"?
באלו נסיבות מוציאה האפייה את המאכל ממעמד של תבשיל למעמד של פת?
שלום לכבוד הרב 1- איזה ברכה ראשונה ואחרונה מברכים על לחם שנקרא פוקצ'ה? 2- האם לאישה בנידה מותר לגעת ביין או לימזוג יין לכוס של קידוש או סתם להחזיר את הבקבוק למקרר? 3- איך הבעל צריך לינהוג בכוס של קידוש כאשר אישתו בנידה?
שלום
1.המטבל חתיכת תפוח בדבש ( השאלה עלתה לנו בראש השנה) האם צריך ליטול ידיו בברכה מדין טיבולו במשקה
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. בגמרא שבת קט:א - "בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו שלש פעמים". ופירש"י בת חורין היא הרוח השורה על הידים לפני הנטילה. כיצד יסביר רבנו "רוח רעה" זו, ומדוע לא פסקה במשנ"ת?
2. לדעת רבנו, מדוע נוטלים ידיים כשקמים בבוקר, האם בשביל קרית שמע ותפלה, או שיש צורך לטול ידיים ללא קשר למצות אלו, וממילא נטילה זו פוטרת את הנטילה שלפניהם?
3. שכלים נבדלים " גן השכלים - השי"ן בחירק או בשווא?
שלום לרב 1- ראיתי בספרים של הרב שלום משאש זצ"ל שמנהג ירושלים לענות ברוך וברוך שמו על ברכה שיוצאים בה ע"י חובה (כמו: הבדלה או מגילה) האם המנהג הזה קיים עדיין או שהמנהג הזה לא נכון?
לק"י
1. האם מותר לרסס אדמה שצמחו בה עשבים בשמיטה?
2. אם אדם שתה כוס מים בסעודה וברך ברכת המזון ולאחר מכן רצה להמשיך לשתות את יתרת המים שנשארו בכוס האם צריך לברך לפני ששותה?
3. האם התשובה שונה אם מדובר בפירות או במזונות? ברוך תהיה
אם קבעתי סעודה על מאכלים אלו, האם עליי ליטול ידיים ולברך המוציא?
זלביה
ספינג' (סופגנייה)
לחוח
הרב באחד מהלכות היומיות המפורסמות באתר "נצח ישראל" אמר כי אם טובלים לחוח בסחוג צריך נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה. אך מדוע? הרי סחוג אינו משבעת משקים?? האם לרמב"ם לא רק בשבעת המשקים יש צורך בנטילת ידים?
שלום לכבוד הרב שאלתי היא האם בזמנינו יש חיוב לברך את ברכת הנותן לשכוי בינה להבין בין יום ובין לילה הרי אין אנחנו שומעים ונהנים מקול התרנגול היום ,ואם נאמר שכן צריך לברך בגלל שפירוש המילה שכוי זה גם לב ,הרי באמת תקנו לברך על קול התרנגול משמע שזה עיקר החיוב לברך ?
בתודה.