כבוד הרב שלום וברכה,
במהלך שבת לחיילים שנוכחתי בה, עלה רב למסור לנו שיעור והתחיל לדבר על המזל של האדם והוא הזכיר מנהג קבלה שלאחר שהאישה טובלת צריך להדליק נרות בבית כדי שרחל אימנו תגיע וכו׳ והוסיף ואמר עוד מנהג ״שעושה טוב״ לדבריו שהאישה צריכה לשמור מים מן הטיפות שעל גופה ושיערה לאחר טבילתה והמים האלו הם סגולה לברכה וישועה ועוזרים להרבה עניינים.
כבוד הרב אני גדלתי בקריית אונו וחונכתי שאין עניין בסגולות ומהרס למדתי גם שצריך לעסוק בהלכה ולא צריך לחשוש לדברים הקבליים.
השאלה שלי היא
שלום כבוד הרב, הר"מ כותב שאדם שלא מאמין ומחכה לביאתו של המשיח "לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו" – ולכאורה קשה, שהרי לפי הר"מ אין הבדל, שכן שלושתם עיקרי אמונה: נבואה, תורה ונבואת משה. והכופר בעיקר אחד ככופר בכל? ומדוע פירט וחילק? בתודה מראש,
