מי תיקן את איסור השיר לאחר שבטלה הסנהדרין?
משבטלה סנהדרין בטל השיר וכו, מי תיקן איסור זה הרי כבר בטלה הסנהדרין?
היש הסכמה בין הפוסקים לגבי חיוב האיש בכיסוי ראש אם זה מעיקר הדין או כמדת חסידות?
היש להבחין בין התייחסות תלמידי חכמים לחיוב כיסוי ראש לאיש לבין התייחסות המון העם לחיוב זה?
לשיטת המחייבים כיסוי ראש האשה הנשואה, כיצד יש להתייחס לאשה הרווקה גלויית הראש בעת התפילה או ברכה?
משבטלה סנהדרין בטל השיר וכו, מי תיקן איסור זה הרי כבר בטלה הסנהדרין?
במסכת חולין ס"ב עמ' ב' כתוב: "...אמר רב פפא תרנגולא דאגמא אסירא תרנגולתא דאגמא שריא וסימניך עמוני ולא עמונית דרש מרימר תרנגולתא דאגמא אסירא חזיוה דדרסה ואכלה והיינו גירותא..."
רבנו פסק בהלכות שגגות פרק י"ב: "בכל אלו המאורעים--הוא שיהיו בית דין חייבין בקרבן, והעושה על פיהם פטור. אבל אם חסר אחד מכל אלו הדרכים--הרי בית דין, פטורין מן הקרבן; וכל מי ששגג ועשה מעשה, מביא חטאת קבועה על שגגתו."
השלום עליכם הרב,
געגועים צפים בלבי תדיר לשיעורים ולשיחות שלכם, אלא שטורח הזמן והלימוד גובר עליי.
זכור לי בערפול מעט כי באחד השיחות שלנו הזכרת דו שיח שהיה לך עם הרב עובדיה יוסף ז״ל, שם הקשת עליו מדבריו ביביע אומר שאין כלל ברזל לנהוג בא״י כש״ע, שהרי הוא בעצמו כתב שם שמי שרוצה יעשה כש״ע ומי שרוצה כרמב״ם לפי שגם הוא מרא דאתרא.
האם הרב זוכר באיזו הלכה דֻבּר, והיכן מקור הדברים ביביע אומר?
ברכות עד בלי די, יצ״ו לגאולת ישראל בב״א.
שלום רב, מהרי"ק כתב בספרו הליכות תימן כי "לא היו נוהגים לאכול סוכר בפסח מחשש חמץ" -
- איזה חשש חמץ היה בסוכר בתימן?
- האם ישנו חשש חמץ גם בסוכר כיום בא"י ובעולם? ואהם יש הבדל בין סוכר בצבעים שונים?
ברוך תהיה
יורנו רבנו,
אדם מבוגר דתי בגיל העמידה אשר ניגש לעו"ד דתי במטרה לכתוב צוואה.
והעו"ד שם לב שהלקוח מבקש לנשל אחד מבניו מהירושה ולעבור על מצוות ירושה.
האם חובה עליו להאיר את עיניו ולומר לו שעדיף לו לתת בתורת מתנה ע"מ לעקוף את האיסור?
ובמקרה שהעו"ד מכיר את המשפחה ואת הנפשות הפועלות ויודע שמהלך כזה אשר מוסתר מעיני כולם יגרום בעתיד נזקים משפחתיים כבדים וכואבים מאוד מאוד,
גם לנפטר בעולם האמת וגם ליורשים בעולם הדמיון.
לק"י
שלום לכבודו הרב ר' ערוסי,
אני ומשפחה שלי גרים בארה"ב על החוף מערבי. כולנו גרי צדק. התגיירנו לפני כמעט שנתיים. אנחנו חיים בקהילה יהודית שיש לה הרוב של אשכנזים וגם כמה ספרדים. חוץ מהרבנים, הרוב של היהודים כאן הם בעלי תשובה וגרים.
הבי"כ יחידית כאן עם מניינים קבעוים היא נוםח אשכנז, אבל היא כוללת גם אשכנזים וספרדים. לפעמים בעבר היו חברים שהיו תימנים (וגם ביקורים שהיו תימנים).
אם החותנת לא מכירה בכלתה ומתעלמת ממנה ומילדיה
מעליבה מקללת וכו
מה ההלכה?
החותנת חייבת לבקש סליחה מכלתה על שפגעה בה?
הכלה חייבת להתחנף לחמות ולהשפיל את עצמה?
באלו נסיבות יש להכשיר את מיחם המים לפסח והרי כל יעודו הוא לחמם את המים בלבד?
היש לאסור את מכסה המיחם במשך כל ימות השנה היות ומניחים עליו מאכלי חלב ומאכלים בשריים לסירוגין?
האם האבנית המצטברת בד"כ במיחם המים מכניסה אותו לקטגוריה של כלי חרס שאין להם הכשר לפסח?
שלום
בהלכות תעניות (א:ב-ג) רמב"ם אומר שזה דרך אכזריות לומר שהמעשים הרעים לציבור הוא קרי. האם זה אותו דבר ליחיד? האם יחיד שיש לו צרות צריך לזעוק ודרך אכזריות ליחיד אם הוא אומר שמה שקורא לו קרי?