תכנים לקריאה נוספת
הגיגי אדם ותבונותיו
א.בגמרא נחלקו איזהו עץ היה עץ הדעת,יש אומר תאנה היה יש אומר חיטה היה וכו',ולגבי איסור אכילת העץ לא נאמר "ויאמר ה' אל אדם" אלא "אל האדם" משמע שאיסור הוא למין האדם לדורות,אז מדוע כיום לא ננהג איסור במינים אלו משום ספק דאורייתא לחומרא?
מוזיקה לועזית
האם מותר לשמוע? והאם השקפתית יש בעיה לשמוע מוזיקה לועזית?
דבר מה לא מובן בהנהגת המנהיג את העולם
לכב` הרב שלום!
א. במקורות שונים ומרובים ביהדות מובאים רעיונות אשר אין אני מבינם בדרך אחרת חוץ לזו שישנו עוד כח בעולם חוץ לקוב"ה, כח סיסטמתי.
נבואה
לרב רצון שלום וברכה.
בעבר שאלתי את הרב שאלה בנושא הנבואה והרב הזכיר אז שישנו הבדל בין נביא המתנבא לעצמו לבין המתנבא לכלל.
הרב אמר אז שהמתנבא לכלל זהו עניין ניסי מיוחד ואילו המתנבא לעצמו זוהי הנבואה הטבעית עליה מדבר הרמב"ם שהיא שלמות אנושית.
אם יוכל הרב, לציין לי את המקור במורה נבוכים ממנו נלמד דבר זה. שלכאורה ההבדל בין המתנבא לעצמו למתנבא לכלל, הינו באופיו של הנביא וגדלותו וכמו שהרמב"ם אומר שיש אדם שלימודו מספיק לעצמו וישנם כאלו שמתעוררים ללמד אחרים וזוהי הסיבה הראשונה לכתיבת הספרים. או שמא זו הייתה כוונתו של כבוד הרב, שכיון שהדבר תלוי באופיו של הנביא זהו גופא הנס המדובר.
לסמוך על הנס או לבטוח בה'?
כיון שאנחנו עומדים לפני ימי החנוכה שבהם אנו מברכים הרבה שעשה ניסים לאבותינו.
אך עם זה יש קושי- חז"ל אומרים אין סומכין על הנס מול הכלל הזה לעומת זו יש מידה מאוד חשובה בעבודת השם הביטחון בה' כמו שכתוב 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך' וכן 'הבוטח בה' חסד יסובבנו'
אם כן איך שני הדברים מתיישבים? אם אני בוטח בה' זה לכאורה גם לרבות ניסים ולעומת זאת הכלל אומר שאין לסמוך על הניסים?