תכנים לקריאה נוספת
מסילת ישרים - סיום פרק יג - בביאור מידת הפרישות 24
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
השקפת אמונה
לכבוד הרב שלום. שאלתי עוסקת בנושא מסעי בני ישראל במדבר וכניסתם לארץ. מקובל לחשוב שבני ישראל נענשו באי כניסתם לארץ אלא רק כעבור 40 שנה בגלל חטא המרגלים ובגלל בכיית החינם שבאותו הלילה. אך בפסוק אחר בתורה "אני לא זוכר במדויק" מצויין שבני ישראל לא יכנסו לארץ "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה" ז"א יש עוד קרדיט כביכול לגויים שבארץ וסאתם עדיין לא התמלאה כדי לסלקם מהארץ. אם כן כיצד שתי הגישו משתלבות זו בזו האם בני ישראל לא נכנסו לארץ בגלל חטא המרגלים או בגלל שהעמים בארץ עדיין לא היו בשלים מספיק? אשמח לתשובה כל טוב.
חלום
שלום לכבוד הרב, חלמתי על צדיק שאמר לי שיש לי נשמה של רשע וצדיק, ואני צריך לדחוק את הנשמה של הרשע, ולקרב את הנשמה של הצדיק, והוא אמר לי שהנשמה של הצדיק זה אחימלך, ונשמה של הרשע זה הבל, ואני הסייחסתי לכל הענין הזה בספקנות, כי איך אפשר שיהיה לאדם שני נשמות, אבל אחרי תקופה פתחתי את הזוהר באופן אקראי, וביקשתי מהשם שיפתח לי במקום ששייך אלי, ואז נפתח לי שהזוהר כותב שמנשמות הבל וקין יוצאות נשמות של צדיקים ורשעים לכל העולם, ולפי זה אני חושב שאולי החלום כן נכון, כי איזה סיכוי יש שאחלום על דבר שמעולם לא חשבתי, וגם לא ידעתי, השאלה שלי מה אני צריך לעשות בעקבות זה?
פוסקים מול מקובלים
לכב' מו"ר הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
ידוע הכלל שבמקום שיש סתירה בין הזוהר לבין התלמוד אז אנחנו פוסקים לפי התלמוד. כלל זה הובא בשו"ת רביד הזהב ובספרי פסיקה נוספים והוא ידוע.
רציתי לשאול, האם כלל זה נובע מכך שהפוסקים שקבעוהו חששו שמא הזוהר איננו לרשב"י וממילא אין מקום לתת לו משקל לעומת המשנה והתלמוד?
דבר נוסף, ראיתי שהגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר כותב שרוב דברי האר"י הם מסברתו ואינן דברי קבלה ואין חיוב להאמין להם (כמדומני שהוא כתב את זה בעניין ברכת "הנותן ליעף כח"), האם גם הוא סבור שאיננו יודעים מי כתב את ספר הזוהר?
מי שצווה לשרוף גופתו, האם רשאים להתאבל עליו ולומר אחריו קדיש?
כיצד יש להתייחס למי שנלחם נגד תורת ה' ברמה אידיאולוגית עמוקה, האם להמשיך ולכבד את זכרו?
האם בכל מקרה יהיה דינו של המתאבד כדין המזלזל בתורת ה'?
האם ניתן לומר על מי שצווה גופתו למדע שהינו כופר בתחיית המתים ובגלל זה לא יתאבלו עליו?