תכנים לקריאה נוספת
מדוע חייב המשכיר "בית זה" לתקן קלקול שחל במע' הבית ולא יוכל לטעון "מזלך גרם" כדין הבית שנתמוטט?
היש הבדל בדין השכירות מחברת השכרה לבין משכיר באקראי?
מהי המשמעות המשפטית של הטיעון "מזלך גרם" ובאלו נסיבות יוכל המשכיר לטעון טענה זו?
לוטו פיס
יורונו רבותינו,
האם יש איסור ברכישת מנוי להגרלות לוטו? ואדם שרכש בדיעבד יש איסור בעצם השארת המנוי?
בתודה ובברכה
תחיית המתים
רס"ג במאמר שביעי של אמונות ודעות דן בתחיית המתים. מעלה שאלה על משמעת ומרי אצל אותם הקמים. תשובתו היא: כן, יהי אז עניין של משמעת או מרי, כי אחרת למה להם גופות, ויהי גמול על משמעם, ויהי יכולת למרי, אך לא יהי מרי בפועל כי לא יחי ה' אלא מי שידע הוא, כי לא ימרה. רס"ג לא מעלה שאלה לשם מה בכלל כל המהלך הזה של תחיית המתים. לעומתו רמב"ם עושה הפוך. הוא שואל מה מטרה של תחיית המתים. ועונה - זה מופת. וממילא לא מתייחס לשאלת משמעת או מרי באותו זמן, כי הרי אם זה מופת, כל ערכו כלפי חוץ, תוכו יכול להיות אף תפאורה, בספו של דבר. אין זה מופת בשום פנים. שלוש סיבות:
פוסקים מול מקובלים
לכב' מו"ר הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
ידוע הכלל שבמקום שיש סתירה בין הזוהר לבין התלמוד אז אנחנו פוסקים לפי התלמוד. כלל זה הובא בשו"ת רביד הזהב ובספרי פסיקה נוספים והוא ידוע.
רציתי לשאול, האם כלל זה נובע מכך שהפוסקים שקבעוהו חששו שמא הזוהר איננו לרשב"י וממילא אין מקום לתת לו משקל לעומת המשנה והתלמוד?
דבר נוסף, ראיתי שהגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר כותב שרוב דברי האר"י הם מסברתו ואינן דברי קבלה ואין חיוב להאמין להם (כמדומני שהוא כתב את זה בעניין ברכת "הנותן ליעף כח"), האם גם הוא סבור שאיננו יודעים מי כתב את ספר הזוהר?
עמדת הרב קאפח לגבי הספרים החיצוניים
לגבי הספרים החיצונים כ:בן סירא צוואת השבטים ועוד.. האם הביע הרב קאפח עמדה לגביהם, קריאה בהם, הסתמכות מהם מול מדרשים ולימוד בכלל.. מהימנותם? מהי עמדת כב' הרב? אשמח אם תציג את ה דעות הלכתיות במידה וישנם.
תודה.