האם יהודי תימן נהגו להפטיר במנחה של יום ט' באב?

באלו מועדים, לשיטת הרמב"ם, יש להפטיר בנביא מן הדין והאם רשימה זו כוללת גם הפטרה במנחה?
מדוע כתב המהרי"ץ בסידורו שהמנהג להפטיר במנחה ט' באב למרות שלא נזכר בכל התכאליל הקדמונים?
לשיטת מרן השו"ע שאין לברך על המנהג, מדוע פסק שיש לברך על הפטרות שקורים מכוח המנהג?   

 מחד עלולים לפגוע בקדושת השבת ומאידך לכאורה מזלזלים בחומרת האבל על החורבן. מה, אם כן, יעשה האדם המאמין?
מדוע שינה הרמב"ם מנוסח התוספתא והבדיל בין סעודת ערב ט' באב שחל בשבת לבין סעודה מפסקת  של ט' באב שנדחה ליום א'?
מי שנוהג לאכול סעודה שלישית חלבית או ירקות. האם עבירה בידו שכן הוא, לכאורה, מפגין אבלות בשבת?