האם ישנו מקור, בכתבי הרמב"ם ובשיטתו, לאיסור שריפת גופות? איסור "לא תלין" לא קיים כאן, ואולי מצוות קבורה מתקיימת גם בזה (עם קבורת האפר, ואולי אף בלעדיה), ומיהכי תיתי שזו דרך בזיון? ואולי הפסק "אם ציווה שלא ייקבר אין שומעין לו, שהקבורה מצוה, שנאמר 'כי קבור תקברנו' " - מדבר על שציווה שלא יקבר אלא יזרק בחוצות או יוטל לאדמה כהרוג מלחמה, והדבר בזיון; ואילו שריפה דין קבורה לה לעניין זה. ובפרט אם במפורש הדבר לא בגלל מחשבת ע"ז או מחשבות זרות אחרות, אלא שלא תהיה מעמסה על בתי הקברות וכיוצ"ב מסיבות שאינן כפירתיות.
