תכנים לקריאה נוספת
השתטחות על קברי צדיקים
לכבוד הרב ידוע שיש מחלוקת הפוסקים האם אדם שהולך לקברי צדיקים רשאי לפנות לצדיק עצמו על מנת שיבקש עליו רחמים. יש מתירים, ויש אוסרים כל פנייה למת מחשש דורש אל המתים או אולי גם מחששות ע"ז ואחרים ולשיטתם כל מה שהותר בהליכה לקברי צדיקים זה רק לבקש מהקב"ה שבזכות הצדיק ימלא תפילתנו. ותו לא. (מהרי"ל, ט"ז תקפא, לט, וגם חיי אדם וגם הגר"א החמיר בזה ושמעתי מרב אחד שגם לדעת המשנה ברורה אסור לפנות אל המת עצמו בשום אופן, ולא ראיתי מקור לכך עוד) ולכאורה הרי יש גמרא מפורשת בסוטה לד, ב שכלב השתטח על קברי האבות וביקש שיבקשו עליו רחמים?! ועיין תוספות שם ד"ה אבותי שמביא מקורות נוספים כאלה.
זריזותו של אברהם אבינו לעקידה
זריזותו של אברהם אבינו לעקידה
הרצאה שניתנה בערב עיון מכוחו של עודד
לזכרו של ר' עודד חמדי נע"ג
נתניה, בית הכנסת "מקור חיים", ה' בכסלו תשע"ח
שאלות חשובות בהלכה
שלום כבוד הרב
1) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, והדוגמה לכך היא שילוח הקן לעומת כיבוד אב ואם שבשניהם נאמר אריכות ימים... אבל איך זה יתכן? הרי לפום צערא אגרא? איך מתיישבת הסתירה הזאת?
2) רשום שאסור לאדם להזכיר להוריו הטובות שעשה עמהם, מה לגבי להזכיר לחבר? מתי מותר ומתי אסור? והאם בכלל מותר?
3) האם אדם שאומר לחברו שלא רוצה לעזור לו במשהו כעת "נוו, אני גם עזרתי לך, למה אתה לא יכול לעזור לי? " עושה איסור? ומהו? מה הפסוק שמראה איסור זה ואיזה איסור זה? האם דרבנן או דאורייתא?
4) האם צריך לקום לזקן גוי שהוא עכו"ם או רק זקן גוי שהוא מקיים 7 מצוות בני נוח?