גילוח בחול המועד

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א

מס' שאלות בנושאים שונים:

1. אם אדם עבר על איסור כרת, אזי יתחייב כרת (בהנחה שלא שב בתשובה). לאחר מותו יכרת ויאבד. ואם יוסיף לעבור על כרתות עדין יתחייב כרת..
האם יש תוספת בכמות הכרתות? נפשו תכרת "יותר" בגלל ריבוי כרתות או שמא אין תוספת? ואם אין תוספת יוצא שריבוי כרתות לא גורע לעניין עונשו של הנכרת. היתכן?וכיצד הדברים מתישבים?

2. מנעל או סנדל נאסר ביוה"כ. האם מדובר שהסולייה שעליה דורכים צריכה להיות מעור כדי שתיאסר? האם מותר ללכת בהיוה"כ עם נעל "שבת" / "אלגנטית" של ימינו, שהגפה מעור והסוליה מגומי?

שלום כבוד הרב
שלחתי לכבוד הרב לפני שבועיים שאלות מאוד חשובות ומעניינות על הלכות לשון הרע...האם הרב קיבל את השאלות ?פשוט עדיין לא קיבלתי תשובות...רק שואל לדעת...או שהייתה תקלה במשלוח שאלות..אשמח לקבל תשובתן במהרה..יש לי פה עוד איזה 3 שאלות שארשום אם כבר שלחתי הודעה זאת לכבוד הרב
1)הרב כתב להתיר לצלם שאין לו מספיק כסף למחייתו לצלם גם אגף הנשים בחתונה ...האם מותר אפילו שהוא מצלם את הנשים בזמן שרוקדות במחולות ?
2)אם אין לצלם ממה להתפרנס, האם מותר לו לצלם בשעת הדחק כזו גם חתונה מעורבת ובין היתר את הריקודים המעורבים שם רחמנא לצלן?

מאכל פרווה שהיתבשל עם בשר ואכלתי רק את המאכל פרווה האם אני צריך לחכות שש שעות כמו שאני מחכה אחרי בשר ?

שלום כבוד הרב,

1. האם מי שנמצא בסביבת גויים מותר לו לבשל או לאפות בתנור משותף (עם כלים נפרדים כמובן)?

2. גוי שבישל דבר מותר בכלי כשר, הכלי צריך הגעלה? (והאם מותר לכתחילה לתת לו לבשל דבר מותר בכלי שלי, שכמובן יש כאן את השיקול שייפגע וכדומה)

3. כמה מים מותר להוסיף על מיץ ענבים (לא מבושל) כדי שיהיה כשר לקידוש או להבדלה - אם בכלל?

ידוע לך מה דעת הרב קאפח זצ"ל על תנ"ך כתר ירושלים, האם הוא סמך עליו להעתיק ממנו ס"ת?

אבקש מאוד שהשאלות יהיו לפי הרמב"ם (ולא לפי השו"ע אם הוא שונה)

יישר כח!

א) חלק מיהודי תימן נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, וחלק אחר נהג בד"כ עפ"י הרמב"ם, למעט מקרים חריגים.
האם מותר ליהודי ממוצא תימני,אשר אבותיו נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, להחליט לנהוג עפ"י פסיקת הרמב"ם בלבד, גם גם במקרים החריגים בהם חלק מיהודי תימן (לא אבותיו של השואל) נהגו שלא עפ"י הרמב"ם?
ב) האם מותר ליהודי ממוצא כלשהו, לשנות ממנהג אבותיו, ולהחליט לנהוג עפ"י פסיקת פוסק גדול ומפורסם (כמו, הרמב"ם, או הראב"ד, או השולחן ערוך, או הרמא או הרב עובדיה יוסף, או כל רב אחר גדול ומפורסם), בהנחה כי אין לאדם זה כל בעיה טכנית בברור הפסיקה של אותו פוסק בו הוא בחר, בכל נושא בו הוא נתקל?

לה״ו

שלום כבוד הרב,
לפי מש״כ הרמב"ם בהלכות ברכות פ״ו הל׳ יד (״הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִתֵּן לַיָּדַיִם, אַפִלּוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. אִם אֵין שָׁם אַחֵר מַנִּיחַ הַכְּלִי בֵּין בִּרְכָּיו ... אוֹ נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת וְצָק בְּזוֹ עַל זוֹ, וְחוֹזֵר וְצָק בָּרִאשׁוֹנָה עַל הַשְּׁנִיָּה. וְהַקּוּף, נוֹטֵל לְיָדַיִם.״) נראה שיש העדפה לנט״י על ידי אחרים. אם כן, האם נכון לנהוג ככה בימינו?

רב תודות לעזרתך,
אלישע

לק"י
כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
יורינו רבינו:
א. האם מותר להעלות אנשים שאינם שומרי תו"מ לתורה? (וכן ש"צ שמתגלח בתער) ומה הדין אם עלו?
ב. ב"ה אחותי ילדה בת. באותו שבוע נפטר אצלינו מישהו בשכונה ל"ע. אבי רצה ללכת להלוייה אך אימי התנגדה בטענה שאסור ללכת לבית החיים כשתינוק נולד באותו שבוע. אני לא הסכמתי עם אימי ואמרתי שאין איסור בדבר.
1. האם היה מותר לאבי ללכת להלוייה?
2. האם היה עדיף שלום בית מללכת להלוייה?
3. האם נהגתי כשורה שהתערבתי?
ג. האם יש איסור לעשן?
בברכה.