תכנים לקריאה נוספת
השגחה- הרמב"ם
שלום כבוד הרב!
רבינו בספרו מורה נבוכים (חלק א פרק כג) כתב שכשעמ"י חוטא ההשגחה מסתלקת ואנו נתונים למקרי הטבע, מובן מכך שישנם תקופות בגלות שחלקים מעמ"י יכולים להירצח וכד' כי כך עלה ברצון הגויים אך לכאורה לא כך עלה במחשבתו של הקב"ה. האם משפט כזה הוא נכון בדעת הרמב"ם? (על פניו אור החיים סובר כך, בראשית לז, כא).
כך ניתן להסביר לכאורה את השואה הארורה ומיני פוגרומים וצרות.
שכר ועונש
שלום רב. שיטתו של הרמב"ם היא ש'אין יסורים בלא חטא'; האם למנהיג/אחד מראשי העם המערכת עובדת בצורה שונה, כלומר, האם מנהיג של העם יכול לקבל עונש בשביל העם למרות שלא חטא? ע"מ להראות לעם משהו או לכפר על חטאי העם?
יצרו מתגבר עליו? ילבש שחורים וילך למקום אחר ויספק תאותו-האומנם?
האם מאמר חז"ל הנ"ל במסכת חגיגה מציע היתר מוגבל בבחינת "הרע במיעוטו" או "תן לשטן חלקו"?
ואולי חכמי ישראל מכוונים אותנו לדרכי ההתמודדות הרצויות מול הפיתויים הרבים שיצרו של האדם מנסה אותו?
האם יש לתחום דברי האגדה לעניני מוסר או אף לפסוק מהם הלכה למעשה, כיצד הרמב"ם מגייס אותם לחיזוק האמונה?