לאחר מלחמת מדין צוותה התורה להטביל את כלי הגויים כדי לאותת לנו שלא נחקה את הגויים ונבוא לידי טשטוש הזהות היהודית

בפרשת השבוע 'מטות' אנו למדים, בין היתר, דין הכשרת כלים. אם זה איסור כלים שנאסרו באיסור או כלים אשר קנינו אותם מגויים. הפרשה מתייחסת שלאחר מלחמת מדין אבותינו הביאו שלל מהמדיינים, בין היתר גם כלים משומשים וחדשים, כלי בישול וכו'. ולכן התורה אמרה, שמדובר בכלים שהגויים כבר השתמשו בהם, וקבעה התורה כללים: כל דבר אשר משתמשים בו באש תעבירו באש, וכל דבר שאיננו על גבי האש - כל דבר ודבר בהתאם לו ייקבע כללי ההכשרה,. אם זה באש יבש צריך ליבון. ואם זה באש נוזלית, דהיינו בישול, אז צריך להיות הגעלה. אבל אנחנו מוצאים בפרשה שלא די בליבון ולא די בהגעלה אלא צריך הכלי טבילה. למה? כי היה מדובר בכלי מדין שזה כלים של גויים, גם אם הם כלים חדשים כשהם עוברים מרשות גוי לרשות יהודי, כמו שגוי אשר רוצה לעבור מגויות ליהדות צריך לטבול ולהתגייר, כך גם כלים של גוי אשר נרכשו על ידי יהודי או ניתנו מגוי ליהודי. כל שינוי בעלות מגויות ליהדות מצריך את הכלים האלה בטבילה. גם אם הם עדיין חדשים או הוכשרו כפי ההלכה דורשת, צריך להטביל אותם. מדוע? כדי לבטא את העברתם משם של גויות לשם של יהדות. וראו כיצד התורה הקפידה מאוד שאנחנו נתנער או נתבדל או נהיה שונים מכל משהו שמאפיין את הגוי.