האם להפיץ לציבור את סרט התיעוד מהטבח בדרום לנוכח החשש מחרדה וממעשי חיקוי?
ההפצה החופשית של הסרטון עלולה לגרום לחרדה לנשים בהיריון, לילדים ונוער.
תיתכן סכנה של פיגועי חיקוי או פיגועי נקם על ידי יחידים.
גם הערה מוצדקת יכולה להיאמר בשעה שאינה מתאימה. בעקבות טקס מינוי נשיא בית המשפט העליון בפברואר 2025, עולה השאלה כיצד נוהגים כשהחובה לכבד את מוסדות המדינה פוגשת מחלוקת על נסיבות המינוי. ההבחנה היא בין נכונות ההערה כשלעצמה לבין התבונה להשמיעה במציאות מורכבת.
🎧 האזינו להבחנה שבין הערה נכונה לבין העיתוי והנסיבות המצדיקים שתיקה.
נשיא המדינה העיר בטקס מינוי נשיא בית המשפט העליון על החרמת המעמד בידי ראש הממשלה, שר המשפטים ויושב ראש הכנסת. כשלעצמה, ההערה שלא היה מקום להחרמה היא הערה נכונה. ואף על פי כן, בנסיבות שבהן התקיים הטקס דומה שיפה הייתה השתיקה.
ברקע הדברים עמדו טענות שנשמעו כלפי נשיא בית המשפט העליון בעניין עבירות בנייה, וכן ביקורת על דרך מינויו. אלה הטענות שהוזכרו בהתייחסות; עצם אזכורן אינו בירור עובדתי או הכרעה באמיתותן. הטענה הערכית היא שהיה ראוי לפעול להסרת העננה ולשמור על דרך מינוי המקובלת וההולמת את המעמד.
דווקא משום שיש סדרים כתובים ומקובלים, אפשר לקיים את הטקס הממלכתי ובו בזמן להימנע מהערה על עצם ההחרמה. קיום המעמד והוספת ביקורת פומבית הם שני שיקולים שיש לבחון בנפרד.
זו מציאות שאין בה בחירה קלה: יש טעם שנשיא המדינה יתייחס למה שאירע, אך גם הדיבור עלול שלא להתאים למורכבות הנסיבות. כאשר דרך ההכתרה והטענות שסביבה אינן הולמות את גודל המעמד, עדיפה באותה שעה שתיקה על פני הערה נוספת.
מסקנת הדברים: נכונותה של הערה אינה מכריעה לבדה אם נכון להשמיעה. במקרה ההיסטורי שנדון, הועדף לקיים את הטקס מכוח הסדר הממלכתי ולהימנע מהערה על המחרימים, בשל מורכבות נסיבות המינוי.
האם הביקורת על החרמת טקס המינוי נדחתה לגופה?
לא. ההערה שלא היה מקום להחרמה הוכרה כמוצדקת כשלעצמה. ההסתייגות נגעה להשמעתה בנסיבות המסוימות של הטקס, כשהמינוי עצמו היה נתון למחלוקת ולטענות.
מדוע הועדפה שתיקה בנסיבות טקס המינוי?
מפני שהטענות שנשמעו סביב המינוי והביקורת על דרכו הפכו את המעמד למורכב. הוצע לקיים את הטקס מכוח הסדרים הכתובים והמקובלים, ובאותה שעה להימנע מהערה על עצם החרמתו. הטענות הוזכרו במסגרת הדיון ואינן מוצגות כאן כהכרעה עובדתית.
מה ההבדל בין קיום טקס ממלכתי לבין ביקורת על מחרימיו?
קיום הטקס יכול להישען על הסדרים הממלכתיים הכתובים והמקובלים. ההחלטה להוסיף הערה פומבית על המחרימים דורשת שיקול דעת נוסף ביחס לעיתוי ולנסיבות, גם כשההערה נכונה כשלעצמה.
ההפצה החופשית של הסרטון עלולה לגרום לחרדה לנשים בהיריון, לילדים ונוער.
תיתכן סכנה של פיגועי חיקוי או פיגועי נקם על ידי יחידים.
שאל השואל ואמר, האם מותר ליהודי דתי לתמוך במצע שבו נאמר שיש להפריד את הדת מהמדינה?
לעניות דעתי לא ולא. והסיבה היא כדלקמן:
אף על פי שבאמת היו גם רבנים אשר בראותם שיש קושי עצום בקיום העניין הזה של מיהו יהודי לפי ההלכה, נישואין וגירושין לפי דין תורה, מתחים עצומים בין המערכות בית דין הרבני, בתי משפט כלליים וכן הבעיה הקשה מאוד של העולים מרוסיה, שיש ביניהם שאינם יהודים ועלו מכוח חוק השבות לכאן. וכן, שיש בעוונותינו הרבים חילול גדול ואנשים שאולי התחתנו כדת משה וישראל, אולי נכשלים בעברות קשות מחשש של ממזרות וכיוצ"ב. אז היו רבנים שבאמת כמעט הרימו ידיים והציעו הפרדת דת מהמדינה.
במשטרה התקבל דיווח על חשוד שמשחית תמונות של נשים חטופות, שנתלו ברחוב חזון איש בבני ברק. שוטרים שהגיעו למקום פתחו בחקירה והחלו בסריקות לאיתור החשוד.
שאלה:
המסיר תמונת חטופה בגלל דקדוקי צניעות. האם יקרא בכך 'חסיד שוטה', שהרי פרסום תמונה נעשה כחלק מהמאמצים לשחרורה?
הרב ד"ר רצון ערוסי,רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, אומר לערוץ 7 כי הגיע הזמן להקמת פורום שידון מחדש בסולם הערכים בצה"ל.
שלום כבוד הרב,
תהיתי באם ניתן לברר סוגייה מסויימת עם כבודך הקשורה לבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו לאחרונה.
יש לי חבר אמריקאי ששמח על נצחונו של דונאלד טראמפ.
אני לכשעצמי מאד נבוך מהעניין. ראיתי שמספר ארגונים אנטישמיים שמחים אף הם על נצחונו. וקשה לי להבין למעשה על מה שמחתם, אם באמת נצחונו של דונאלד טראמפ יהיה טוב לישראל ותורתנו!
יתרה מזאת, אחד היסודות היותר חשובים בתורתנו הוא מידת הרחמנות, האם וכיצד ניתן ליישב זאת עם הדרך בה טוען דונלד טראמפ שינהג עם המהגרים המסכנים בארצו.
הורנו רבנו. – אודה מאד להתייחסותך
שאל השואל ואמר, מהי עמדת ההלכה לגבי המהלך שהיה צריך היועמ"ש לנקוט בו. האם לפרסם את חוות דעתו על כתבי האישום נגד ראש הממשלה בימים הללו, או לא?
שאל השואל אשר שמע אתמול בגלי האתר את ההלכה היומית שלנו אתמול, שרפורמים כיחידים ניתן וצריך לקרב אותם אם הם ראויים לכך. אבל רפורמים כארגון, כתנועות כל עוד הם אינם משנים את עקרונותיהם שהם מהווים כפירה בעיקר האמונה אין אפשרות לקרב או להתאחד, כי אין בסיס משותף. ואז השואל שואל: למה שלא נבחין בין ארגוני הלהטב"ים החד מיניים ובין ההתייחסות אל החד מיניים הבודדים.
כלומר, אם יבוא זוג של חד מיני הוא והוא ויאמרו: אשרו לנו נישואין. אשרו לנו טרייה ורביה בדרך של פונדקאות. למה לא לקרב יחידים כאלה להבין אותם, להבין את צרכיהם, להכיל אותם שהרי התורה דרכיה דרכי נועם, וכל נטיבותיה שלום.