דרישה אל המתים
לכבוד הרב,
האם איסור דרישה אל המתים הוא כולל גם צדיקים? כלומר האם האיסור כולל איסור לדרוש אל צדיקים שמתו?
2. בזמן שאין נביא, האם מותר להעלות באוב או לדרוש בדרך אחרת (חלום וכו') אל נביא שנפטר כדי לקבל ממנו הדרכה?
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול, האם (בפרט למנהג התימנים) מותר לאדם לנסוע לחו"ל לצורך מנוחה, כשהוא בתוך שנת האבל על אביו או אמו? חשוב לציין, כי אין שום כוונה להיכנס לבתי משתה ושמחה, אלא לטייל בלבד ולצפות בנופים (הטיול כולל לינה במלון). כמו - כן, האם אותו דין חל לגבי טיול שתוכנן מראש לפני הפטירה? וכן האם מותר לאותו אָבל לטייל באָרץ במהלך השנה?
א. אסור לצאת לחו"ל.
ב. רק אם תצא לצורך מצווה - מותר.
ג. ואם תצא לצורך מצווה, ולא תשתתף שם בשמחות, מותר גם מדין אבלות.
לכבוד הרב,
האם איסור דרישה אל המתים הוא כולל גם צדיקים? כלומר האם האיסור כולל איסור לדרוש אל צדיקים שמתו?
2. בזמן שאין נביא, האם מותר להעלות באוב או לדרוש בדרך אחרת (חלום וכו') אל נביא שנפטר כדי לקבל ממנו הדרכה?
אבי נפטר בד' באדר ב' תשע"א
מתי יוצא התאריך של יא חודש ומתי השנה כי אם סופרים יא חודש זה יוצא ב ד' בשבט תשע"ב כי השנה המעוברת לא משפיעה
שלום כיצד צריך לבטא את המילה: "אלו - ה"- עם או בלי מפיק באות ה'?
תודה יהודה
גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?
הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום?
באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?
ידוע שרגל מבטל אבלות .. שאלהכזו לפי שלא הבנתי את העניין הזה .. אם רגל מבטל אבלות .. לצורך העניין מאחרי חצות קודם ערב חג האבל קם ומכין עצמו לרגל אחרי יומים אבלות ל הורה .. והאבלות נגמרה .. האם היום השני שיושבים אבלים במעט היום עולה לשבעה כשבעה, ואז קודם כניסת החג יחשב יום שני כיום השביעי לאבלות, ונאמר מקצת היום ככולו כיום שבעה של אבלות. והזמן הנותר לחג יחשב שחלק מהשלושים והרגל יבטל את השלושים לאיסורים אחרים?
בתודה.
כבוד הרב שלום.
מהו מקור המנהג להניח אבן על קבר והאם קהילות תימן נהגו להניח אבן על קברים
שדה בוכים הוא המקום הקרוב לבית הקברות וכו'. בפירוש המשנה ביאר רבינו שהוא רחוק מבה"ק וכפי' הר"ש והרע"ב ז"ל ונראה ע"פ מ"ש רש"י ז"ל דמביאים המת ממקום רחוק ומניחים אותו שם ובאים אחרים ורוחצים אותו ומוליכין אותו לקברו ע"כ, ורבינו כתב כאן שהנשים יושבות שם ובוכות נראה ששני מיני שדה בוכים יש ודבריו שבפירוש המשנה אינן סותרין למ"ש כאן דהכל לפי מציאות הענין.
ולמה שהקשה מרן ז"ל לפי' הראב"ד ז"ל עיין להתוס' יו"ט ז"ל שיישב קצת לזה:
יש לעיין איך הבין את דעת הרמב"ם בפירוש המשנה כי מהלשון שאנחנו ראינו לא נראה כ"כ כמו שהבין המעשה רוקח?
שלום
רציתי לדעת מה העניין שאנשים אומרים שאם אני בבית העלמין בהלוויה או אזכרה על אדם שנפטר אז אסור לי ללכת לבקר בעוד קבר או יותר האם מותר או לא ? ומיהכן שמועה נפוצה
וגם רציתי לדעת מדוע ישנם זקנים בצאתם מבית העלמין קוטפים עשבים וזורקים לאחור
אודה לרב על תשובתו
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.
שלום לכבוד הרב,
בשעה טובה אני מתחתן, ומעוניין להיוועץ בעניין קביעת התאריך.
ברצוני לברר מה נהוג/מהי ההלכה/לשמוע את עצת הרב כיצד להתנהל -
לצערי, בי"ז לחודש אלול האחרון סבי מצד אימי נפטר, אמא ואחיותיה עןד בשנת האבל. סבי היקר ז"ל נפטר בלא בנים, לכן אני ונכדים נוספים לקחנו על עצמנו את אמירת הקדיש.
רציתי לברר במצב כזה החל מאיזה תאריך ניתן לקיים חתונה,
שבה יוכלו להשתתף כל קרובי בשמחה שלמה וע"פ מסורת תימן?