ירושלים אינה עוד עיר בירה אלא עיר שהשכינה שורה בבית המקדש שבנוי בתוכה

שלום רב לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א שמחתי לשמוע את שיעורך באתר נצח ישראל בנוגע ליום העצמאות אל עלתה לי שאלה. אני ציוני וברור לי שחייב להודות לקב"ה על כך שנתן לנו את מדינת ישראל. אך ישנה בעיה הלכתית בלומר פרקי תהילים וכו' לכבוד יום העצמאות כחלק מהתפילה. כי אסור לנו להוסיף על התפילה. כנ"ל לגבי "תפילה לשלום המדינה" איך ניתן לאומרה? מצד שני יש לנו חובה לומר בציבור
תודה לקב"ה. מה לעשות?

שלום לרב האם צריך לעמוד בצפירה ליום השואה? ואם כן מהי הסיבה?

אני מודה לרב על תשובתו לשאלתי בנושא זה. אני מבין מדברי הרב שליט"א שהוא פוסק להודות ולהלל להקב"ה ביום העצמאות לא ע"י הלל כיון שאין לנו סמכות כזו, אבל ע"י מזמורים ותפילות מיוחדות ליום זה, כמובן שהרב שליט"א פוסק לא לומר תחנון ביום זה. האם הבנתי נכון את דברי הרב?

האם ביום העצמאות ויום ירושלים צריך לומר את ההלל השלם בברכה ובקירוי או רק עם ברכה אך בלי קירוי?

לכבוד מורנו ורבנו נזרה של יהדות תימן ותפארתה הרב הגאון מורי רצון ערוסי הי"ו שלום עליכם! סליחה ומחילה מכבוד הרב על השאלות הרבות, ועוד יותר לאור עיסוקיו הרבים של כבוד הרב וטרדותיו. יחזק ה' יתברך את בריאותך ובריאות בני משפחתך.
1. מה דעתו של מורי יוסף קאפח לגבי אמירת הלל ותחנון ביום העצמאות?
2. מהו דעתו של מורי יוסף קאפח לגבי אמירת הלל ותחנון ביום ירושלים?
3. האם צודקים האומרים שאמירת הלל בלי ברכה היא בסך הכל "כמו אמירת פסוקי דזמרה"?
4. מהו הטעם ההלכתי שאין אומרים תחנון בימים מסוימים (כגון פורים חנוכה ר"ח שבת וכו')?

כבוד הרב, שלום רב!

אני יודע בודאות שכבוד גאון ישראל וקדושו הגר"ח כסאר פסק לומר הלל ביום העצמאות, וכך נהג בבית כנסת הגורל עשרות בשנים. גם היה נוהג לערוך סעודת מיצוה עם ג'עלה ושירה לה' יתברך על כל הטובה.

כידוע, עיקר פסיקותיו מושתתות על רבנו הרמב"ם ולא על מרן השולחן ערוך, למרות שבאיזהו מקומן נהג כשולחן ערוך אבל זה מחמת המנהג שכבר פשט. אבל באופן עקרוני, הרמב"ם הוא הפוסק העיקרי שלו. גם הוא ידע את הקדמת הרמב"ם שכב' הרב מסתמך עליה לאסור איסר באמירת הלל ביום העצמאות.