הציבור עומד להתחיל את תפילת העמידה, והמאחר עדיין לא אמר קריאת שמע וברכותיה. בערבית אפשר להצטרף לעמידה ולהשלים אחר כך. בשחרית מוצגות שתי דרכים: הדעה המפורסמת מעדיפה סמיכת גאולה לתפילה, ואילו להבנתי בשיטת הרמב״ם, נראה שהתפילה בציבור גוברת גם כאן.
🎧 האזינו להבחנה בין שחרית לערבית ולשתי הדרכים בהעדפת תפילה בציבור מול סמיכת גאולה לתפילה.
בערבית מצטרפים לציבור
מי שהגיע לבית הכנסת בערבית כאשר הציבור כבר נערך לעמידה, מתפלל עמו עמידה ואחר כך אומר קריאת שמע וברכותיה. אמנם בסדר הזה אינו מסמיך גאולה לתפילה, אך בערבית ממילא אין סמיכה גמורה, בשל ההפסק של ברכת ״השכיבנו״, קדיש וכדומה.
בשחרית יש להבחין בין הדעות
הדעה המפורסמת בשחרית היא שהמגיע בשעה שהציבור מתחיל עמידה יקרא תחילה קריאת שמע וברכותיה ויתפלל ביחיד, כדי לסמוך גאולה לתפילה.
לעומת זאת, להבנתי בשיטת הרמב״ם, נראה שגם בשחרית עדיפה תפילה בציבור על סמיכת גאולה לתפילה. סמיכת גאולה לתפילה היא עיקרון חשוב, אולם נראה שדין תפילה בציבור גובר עליה גם כאן. העיון שייך להלכות תפילה וברכת כהנים.
מסקנת הדברים
בערבית המאחר מצטרף לעמידה עם הציבור ומשלים קריאת שמע וברכותיה לאחר מכן. בשחרית הדעה המפורסמת מקדימה את סדר קריאת שמע וברכותיה לשם סמיכת גאולה לתפילה; להבנתי בשיטת הרמב״ם, נראה שגם בשחרית התפילה בציבור עדיפה.
מה עושה המאחר לערבית כשהציבור עומד להתחיל את תפילת העמידה?
המאחר לערבית מצטרף לעמידה עם הציבור, ואחר כך אומר קריאת שמע וברכותיה. אף שבכך אינו מסמיך גאולה לתפילה, בערבית ממילא אין סמיכת גאולה לתפילה גמורה, בשל ברכת ״השכיבנו״, קדיש וכדומה.
האם גם המאחר לשחרית יקדים תפילה בציבור לסמיכת גאולה לתפילה?
הדעה המפורסמת היא שיקרא קריאת שמע וברכותיה ויתפלל ביחיד כדי לסמוך גאולה לתפילה. לעומת זאת, להבנתי בשיטת הרמב״ם, נראה שתפילה בציבור עדיפה גם בשחרית. סמיכת גאולה לתפילה חשובה, אך נראה שדין הציבור גובר עליה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
זמן קריאת שמע
שלום לכבוד הרב
לעניין ק"ש האם מארי סובר בשיטת רבנו לפי חכמים שעשו גדר עד חצות ויוצא שלא יאכל וישתה לפני ק"ש כמו הברייתא בברכות
או שמארי סבור כפי שיטת רבן גמליאל ואפשר לכתחילה עד שיעלה עמוד השחר
תודה רבה
רצה והחליצנו
שלום לכבוד הרב שליט"א.
התחלתי את סעודה שלישית לפני שקיעת החמה, ובירכתי את ברכת המזון כאשר יצאה שבת. אמרתי רצה והחליצנו אבל דילגתי על המילה "הזה" ("ובמצות יום המנוח השביעי הזה") כי כבר יצאה שבת.
א. האם אמרתי בסדר?
ב. מה הדין כאשר אדם מתחיל סעודה שלישית לפני השקיעה, ומסיים בצאת שבת? האם הוא אומר ברצה "הזה" למרות שכבר יצאה שבת?
תודה וכל טוב.
ברכות השחר
שלום לכבוד הרב,
אני ישן בפנימיה של הישיבה במיטת קומותיים בקומה ה2. כשאני מתעורר בבוקר אני לא יודע איך לברך את "רוקע הארץ על המים" ו"זוקף כפופים" כי כשאני יורד מהמיטה אני נוחת על הקרקע בעמידה עם הרגליים על הקרקע. ואי אפשר לברך בבת אחת 2 ברכות. מה לעשות?
אמירת "לדור ודור" בקדושה כשמתפללים תפילה אחת
שלום רב למו"ר שליט"א, אם מתפללים תפילה אחת, ובמצב של היום שכולם בקיאים וצריכים להתפלל מילה מילה עם הש"ץ - את הקדושה לא אומרים עם שליח ציבור. השאלה שלי היא האם צריך לומר עם הש"ץ "לדור ודור.." עד "האל קודש" כי אולי משם זה כבר לא מוגדר שחלק מנוסח הקדושה? יורנו מארי את דרך האמת ושכרו כפול מן השמים.
מתפלל בנוסח בלדי שנכנס לתפילה בביכנ"ס נוסח שאמי
מה קורה לאדם שמתפלל בנוסח בלדי, נכנס להתפלל מנחה בשבת בצהריים בביכנ"ס נוסח שאמי.
הם אומרים עלינו לשבח אחרי מנחה, האם חייב לומר אתם או יכול ללכת?
מצוות צריכות כוונה
לק"י האם לפי רבינו מצוות צריכות כוונה?
תודה רבה ויישר כח על השו"ת
שאלה בנושא נשיאת כפיים של כהן
בס"ד שאלה של גבאי בית כנסת ששמע במקרה דברי כהן ולא מדובר בשמועה אלא ממקור ראשון ועל כן חשוב לי לדעת אם מותר לתת לכהן זה לשאת כפיים ולעלות עליית כהן. להלן המקרה: פלוני הוא חבר של אותו כהן ולפלוני יש ריב עם אלמוני.. ברגע שפלוני קילל את אלמוני שימות הכהן אמר אמן אמן בלי הפסק ועוד שידל את פלוני להדליק נר לצדיק ולבקש שאלמוני ימות ועוד אמר שישים לו שמיכה ויתן בוקס וישבור את שיניו. חשתי חלחלה וכהן זה התפלל אצלנו בראש השנה וכיפור ואני נדהמתי מדבריו. האם לאחד כזה בכלל מותר לעלות לתורה ולשאת כפיים אם פיו מטונף ואינו חושש שיהודי יפגע ועוד מציע להדליק נר ולבקש שאלמוני ימות.
ר"ח שחל בשבת, טעה ש"צ ולא אמר בתפילת החזרה "יעלה ויבוא" האם עליו לחזור לתחילת התפילה?
מה נשתנה מדין תפילת החול שאין חייב לחזור היות וישלים בתפילת המוסף והרי גם בשבת יכול להשלים בתפילת המוסף ?
האם ניתן ללמוד דין חזרה בשבת מדין חוה"מ שחייב לחזור היות ואין חשש לטורח ציבור בגלל שלא שייך בשבת ביטול מלאכה?
באלו נסיבות אם טעה ש"צ ושכח לומר "יעלה ויבוא" יהיה חייב לחזור על התפילה כדין היחיד?
בדבר הנחת ידיים על התיבה בעת התפילה
לכבוד הרב שלום וברכה! עליתי היום להיות שליח ציבור בבית הכנסת בתפילת שחרית. ניגש אלי אחד המתפללים וטען בפני שמנהג תימן קודש הוא שהשליח ציבור מניח ידיו על התיבה בעת תפילת שמונה עשרה. אני יודע שההלכה אומרת שבתפילת שמונה עשרה יש להניח ידיים על הלב. הוא לא ידע לומר לי את המקור לדבריו. אשמח באם תורה לי דרך בעניין זה ומה המקור לדבר. בברכה, אלירן לוי.
כיצד מקיימים נפילת אפיים לפי הרמב״ם בישיבה על כיסאות?
לכבוד הרב
מהגמרא במגלה (כב ע"ב) משמע שההבדל בין נפילת אפים ובין השתחויה הוא שבנפילת אפים אין פישוט ידים ורגלים, ובהשתחויה יש פישוט ידים ורגלים.