היכן יתפלל תלמיד ישיבה כשאין בישיבה תקיעת שופר כמנהג תימן?
שלום
מה יעשה תלמיד בישיבה בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים?
כאשר אין תקיעת שופר תימנית בישיבה?
ובאם אין לו ביישוב מקום בו תוקעים תקיעה כמנהגנו?
ובתפילות עצמן, יש לשים לב למנהג מסוים שונה שלנו שחשוב להקפיד עליו?
בתודה מראש
אם בביתו יש לו תפילות כמנהג אבותיו ותקיעות ראויות מבחינה הלכתית כמנהג אבותיו, יעדיף את ביתו.
ואם לא, בלית ברירה, יתפלל בישיבה, ואם מתפללים לחש וחזרה, יתפלל בלחש כמנהג אבותיו.
תכנים לקריאה נוספת
האם לתקוע בשופר תימני שעבר עיבוד?
האם מהודר יותר לתקוע בשופר תמני לא מעובד? כי השופרות המעובדים עברו טיפול של כיפוף, פתיחת הפיה שיהיה יותר נוח לתקוע, וליטוש וזה ודאי משנה את קול השופר המקורי. לעומת השופר התמני שאין את החסרונות האלה. או לפחות אלה שתוקעים בנוסף אחרי התפילה גם תרועה לפי הרמב"ם אולי מהודר יותר שיעשו זאת בשופר לא מעובד?
מה מותר לרב באבלות, וכיצד יבחר שוטר משמרת בראש השנה?
1 מענה לשאלות הלכתיות בתקופת אבלות
האם רב הנמצא בתקופת אבלות רשאי להשיב לציבור על שאלות הלכתיות שאינן עוסקות בענייני אבלות, או שיש בכך משום איסור/מניעה הלכתית?
2 אבלות והשתתפות בחנוכת הבית:
א. האם אבל בתוך שלושים רשאי להשתתף בסעודת "חנוכת הבית"?
ב. מה הדין באבל על אביו או אמו הנמצא בתוך שנת האבלות – האם רשאי להשתתף בסעודת חנוכת הבית?
ג. ומה הדין כאשר האבל עצמו מוסר שיעור תורה במסגרת סעודת חנוכת הבית - האם עצם העברת השיעור משנה את הדין, והאם מותר לו להשתתף בסעודה בנסיבות אלו?
כיצד מתאר הרב את עשיית התרועה לפי שיטת הרמב״ם?
איך עושים תרועה לפי שיטת הרמב"ם למעשה. יש מניעים את השופר. יש עושים את הקול דרך הלשון כמו לו,לו,לו. ויש מרעידים את הגרון. ואולי יש אפשרות להרעיד את הבטן. איך צריך לעשות ואיך מהודר לעשות?
האם אדם המרכיב מכשיר שמיעה יוצא ידי חובת מגילה ושופר?
שלום הרב
אבא שלי מבוגר ואינו שומע טוב. על מנת לדבר עמו יש להרים את הקול כך שיוכל לשמוע.
לאחרונה, אבא שלי החל להרכיב מכשיר שמיעה. האם במצוות הדורשות שמיעה - כגון: תקיעת שופר וקריאת מגילה, הוא יוצא ידי חובה כאשר הוא מרכיב את מכשיר השמיעה?
מה מקורה של תפילת עלינו לשבח, ומדוע הרב מסתייג מאמירתה בחיפזון בסיום התפילה?
בהמשך לתשובת הרב בקישור
https://net-sah.org/audio/46765
אשמח לדעת מה המקור
על מה נידון האדם בראש השנה לפי הרמב״ם, וכיצד עונש כרת נוגע לחיי העולם הבא?
לכבוד הרב,
פרק ג בהלכות תשובה לרמב"ם קשה להבנה ולכאורה
מלא בסתירות וקושיות
לדוגמה, בתחילה כותב הרמב"ם שאדם שעוונותיו מרובין,
הוא מת מייד.
לכאורה זה מתאים לשיטת רבי יוסי בראש השנה טז: שאדם
נידון כל יום.
מאידך, בהמשך הפרק נראה שהרמב"ם פוסק שהדין הוא בראש
השנה.
וזה סותר לכך שאדם רשע מת מיידית.
או שנידון בראש השנה והדין נשאר קבוע, גם אם ירשיע במשך השנה, או שנידון לפי
מאזן המצוות הרגעי.
כי אם אמרת שאדם שמגדיש סיאתו מת מייד, הדין של ראש השנה
מתרוקן מתוכן.
כיצד מיישבים את פסיקת הרמב״ם על שופר של איל עם דבריו בפירוש המשנה?
שלום כבוד הרב.
עיינתי בפירושו של מארי בעניין קרן הכבש דווקא שמקור דברי הרמב"ם מרע"ק בברייתא. ועניין של איל הוא לעיכובא.
שאלתי היא מאחר ובפירוש המשנה כתב רבינו שהלכה כחכמים לגבי רבי יוסי שכל השופרות כשרים, איך מארי מסביר זאת לפירושו.
אשמח לתשובה מוסברת.
תודה רבה.
האם אנשים המסוכסכים זה עם זה רשאים להיות שליחי ציבור, ובפרט בימים הנוראים?
שלום לכבוד מו"ר
פרצה מחלוקת בין ראובן לשמעון. בעקבות המחלוקת הם אינם מדברים זה עם זה. שניהם מתפללים באותה בית כנסת.
1. האם מותר להם להיות ש"צ?
2. האם יש לחלק בין ימות השנה לימים הנוראים?
מה עושים במזמור החג כשמצמידים את מנחת היום הראשון לערבית של היום השני בראש השנה?
שלום לכבוד הרב,
כאשר מתפללים מנחה של ר"ה א' סמוכה לשל ערבית ר"ה ב', מהו הסדר הנכון לגבי המזמור של החג?
האם קוראים מזמור של חג במנחה, קדיש דרבנן במנחה ואשרי האיש של ערבית? או מדלגים על מזמור חג של מנחה ובמקומו אומרים את מזמור של חג של ערבית ואשרי האיש של ערבית?
האם חוזרים על התקיעות כשנתקע תר״שת במקום תשר״ת והטעות התגלתה לאחר שלושים קולות?
במניין תימני בראש השנה (ביום הראשון), התוקע תקע תר״שת במקום תשר״ת ולא תוקן עד שהשלים שלושים קולות. האם יש חיוב לחזור ולתקוע או שבדיעבד יצאו חובתם ויש חשש לטרחה דציבורא בתקיעה שנית?
תודה.