ברכות השחר
שלום למארי רצון האם אדם שמפאת חוליו נשאר בביתו ולא להלך להתפלל ולא לעבודה אלא רק בשעות הצהרים (11-12) הלך לרופא, ורק אז התלבש ונעל נעליו וכו' האם יכול לברך אז את הברכות "מלביש ערומים" "אוזר ישראל בגבורה" המכין מצעדי גבר וכו'?
את יום הלימוד פתח הרב אליקים צדוק יצ"ו. בהרצאתו פתח בלימוד בסיסי בהכרת תהליך התסיסה של מרכיבי הדגנים המחמיצים ומכאן עסק בסוגיית 'מצה עשירה' של ימינו (במי פירות ולא בארבעת המשקים) האם יוצא בה במצת מצוה לכתחילה או בדיעבד, והביא ראיות שונות לגרסת רבינו הרמב"ם אשר לא כ"כ תאמו את הפסיקה והמנהג בתימן ותירץ יפה ההבדלים בין הגרסאות.
פרופ' יוסף טובי, הרבה להדגיש את חשיבותה של מסורת תימן אשר לה דאגו רבות לשמר הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל וזקינו הרה"ג יחיא קאפח זצ"ל. אלה האחרונים נטעו בקרב העדה עמודי תווך יציבים להעמקה והתשתרשות המסורת אם בלימוד ואם בכתיבה בנושא. כמו כן, הביא פרופ' טובי דוגמאות שונות של מנהגים והנהגות בקרב עדתינו בתימן המדגישות את החיבור אל מציאות החיים בארץ ישראל.
אחריו, הפליא הרב פרופ' אברהם שטיינברג במעמד רבינו הרמב"ם כאיש אשכולות בתחומים שונים: ברפואה, בהלכה, בהנהגה, בפילוסופיה ועוד. עד כדי כך, שבתקופת המצאת הדפוס נבחרו בקפידה להדפסה ספרים חשובים ביותר וביניהם ספרי רבינו. כמו כן, התייחס לשיטת לימודו של רבינו אשר הביאה אותו לצבירת ידע עצום בתחומים השונים.
ברכת החמה הפכה לנושא האקטואלי ביותר לפני הפסח, ותפסה במדיות השונות מקום מרכזי אפילו יותר מחג הפסח עצמו. מו"ר הרה"ג ד"ר רצון ערוסי שליט"א, באר את הנושא בהרחבה יתירה מבחינה הלכתית אך יותר מכך העניק שיעור לבאי הכנס בנושא השקפה למהות תקנת ברכות החמה והלבנה ע"י חכמי ישראל. הרצאה מרתקת במיוחד אשר יישבה נושא זה והעמידה אותו במקומו הראוי לו.
שלום למארי רצון האם אדם שמפאת חוליו נשאר בביתו ולא להלך להתפלל ולא לעבודה אלא רק בשעות הצהרים (11-12) הלך לרופא, ורק אז התלבש ונעל נעליו וכו' האם יכול לברך אז את הברכות "מלביש ערומים" "אוזר ישראל בגבורה" המכין מצעדי גבר וכו'?
שלום רב מארי,
האם לכהן יש ענין לכוון בברכת כהנים כוונות מסוימות כגון בויחנך
חן, חכמה, רחמים
ואם כן מה בדיוק צריך לכוון
ומדוע בכלל יש צורך בכוונת הכהן אחר שהבורא יתברך הוא שמברך
את העם דרך הכהנים ?
שלום לכבוד הרב!
1. הרב דיבר באינטרנט שמורי פסק שעל לחוח מברכים מזונות כי דרכו הוא בישול ולא אפיה וכל דבר שדרכו הוא בישול ברכתו מזונות גם אם קובעים עליו סעודה. מדוע אם כך ברכת המלוואח היא המוציא במדה וקבע סעודה והלא גם המלווח מבושל על מחבת?
2. האם מותר בשעה שהפלאטה של שבת מנותקת על ידי שעון השבת להוריד את הזמן שאמורה הפלאטה לדלוק? יישר כוח על השיעורים באינטרנט
מדוע נתקנה חובת הזימון מהי היחודיות שלה וכיצד משתלבת במכלול עבודת ה'?
מה המשמעות של ההלכה התלמודית: "שלושה שאכלו כאחד" - על שולחן אחד, באותה שעה, מכיכר אחד?
נקלעו שלושה סועדים שונים באותה שעה במטוס וכיו"ב, היש תנאים שיתחייבו בזימון?
שלום למורי רצון. האם לכתחילה מותר לברך על פרי וכו' ללא כיפה? מכיר אני את דברי הרמב"ם במורה, ובהל' דעות, שראוי לת"ח לכסות ראשם תמיד, אך שאלתי נובעת מכיוון שלעיתים בלילה אני ישן ובקבוק מים לידי, ואני מתעורר צמא ומרוב עייפות אין לי כח לחפש הכיפה שנפלה מאחורי מיטתי. האם אני יכול לברך ללא כיפה ולשתות? ברוך תהיה ולעולם תחיה.
שלום לרב האם ברכת המעביר שינה וההמשך יהי רצון זו ברכה אחת?
תודה רבה.
שלום כבוד הרב
1) מי שבירך ברכת הנהנין על מאכל או ברכת השבח או ברכות ק"ש או ברכת המזון מדאורייתא בתוך בית הכסא או בתוך החדר הפנימי בבית המרחץ, האם בדיעבד צריך לחזור ולברך איזה שהיא סוג של ברכה שנית במצב כזה בדיעבד אם נעשה? ומה הדין בשירותים בימינו אם בדיעבד בירך שם? האם להגיד לו שיחזור לברך?
2) הרב כתב שמותר לפי רמב"ם לאכול אצל חילונים בביתם כאשר האוכל מהדרין אלא שהכלים אינם כשרים... ראיתי בילקוט יוסף שכותב שאסור... האם הרב באמת מתיר? לפי איזה פוסקים חוץ מהרמב"ם מותר? כי ידוע לי שלפי שו"ע זה אסור
הל' ברכות פ"ג ה"ג "הפת שפתת אותה פתים ובשלה בקדרה או לשה במרק. אם יש בפתיתין כזית או שנכר שהן פת ולא נשתנת צורתה, מברך עליה בתחלה המוציא. ואם אין בהן כזית או שעברה צורת הפת בבשול, מברך עליה בתחלה בורא מיני מזונות." עיינתי בפירוש הרב קאפח ולא הבנתי כיצד מיישב את סתירת הרישא אסיפא. למשל, אם יש בפתיתין כזית אך נשתנתה צורתה, מהרישא משמע שברכתה המוציא מכח הכזית, ומהסיפא משמע שברכתה מזונות מכח נשתנתה צורתה. כאמור, את דברי הרב קאפח לא הבנתי, וספציפית במהדורתו עמ' תקכ"ג לא ברור אם הוא מקבל את דברי ר' יונה אם לאו. בכבוד רב.
מרן בשולחן ערוך כותב שברכת שהכל פותרת ברכה על היין והפת אם התכוון לפתור אותם.
1. האם לדעת רבינו כך הדבר? יורנו הרב היכן ניתן לראות את ההלכה.
2. אבבית הכנסת יש אירוע. ולאחר התפילה עשו קידוש. בתשובות שכתבת באתר הקידוש נועד לטעימה בלבד אם אכל פחות מכזית מזונות. האם אפשר לומר כי אדם יכול פחות מכזית מזונות באירוע שכזה? ואם אכל יותר מכזית האם חייב לעשות קידוש בביתו בשביל סעודה?
3. קניתי לביתי החדש מזוזות ונראה כי קניתי אחת מיותרת. האם מותר לי לתת את המזוזה במתנה לחברי שעושה חנוכת בית?
תודה רבה.
שלום לרב! האם מנגבים אחר הנטילה (מדובר בנטילת ידים של המוציא) ואז מברכים או קודם מברכים ואח"כ מנגבים? אם אפשר שהתשובה תהיה למנהג התימנים!!