קברות צדיקים - המשך
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הרב כתב שבימי התעניות על הבצורת, וכשלא נענו כלל, יוצאין לבית הקברות. ותכלית היציאה לבית הקברות היא כדי שנזכור שהננו חשובים לפני ה' כמתים. מה העניין להראות לקב"ה שאנחנו כמו מתים?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הרב כתב שבימי התעניות על הבצורת, וכשלא נענו כלל, יוצאין לבית הקברות. ותכלית היציאה לבית הקברות היא כדי שנזכור שהננו חשובים לפני ה' כמתים. מה העניין להראות לקב"ה שאנחנו כמו מתים?
מה הטעם שהבעל חייב להתאבל על אשתו שמתה ואף יורש אותה ואינו מתאבל ולא יורש את ארוסתו?
היש מצב הלכתי לדעת הרמב"ם שאדם יזכה בירושה משאר בשרו ולא יתחייב עליו באבל?
אחים שהיו מסוכסכים ביניהם, האם נפטרים מחובת האבלות אם אחד מהם הלך לעולמו?
שלום מו"ר מתשובתו שכתב בעניין קריעה על נפטר עולה כי אין קפידה אם קורעים בימין או בשמאל. אלא ששמעתי מאבי הי"ו כי היה בלוויה של משפחה תימנית הנוהגים כהרמב"ם ובני הנפטר לא קרעו בשמאל כפי המנהג האחרון אלא קרעו בצד ימין על אף שהיה אביהם. האם לפי רבנו באמת אין קפידה כיצד לקרוע? מה מו"ר מורה לנוהגים כהרמב"ם האם על אביו ואמו קורע בימין ודיו? אלא שהקרע גדול יותר?
מור אבי נפטר לפני כשנה וחצי ואני נוהג מאז לעלות לבית העלמין מידי יום שישי בבוקר לקרוא תהילים, משניות ולעשות השכבה. מישהו אמר לי שלא טוב הדבר בריבוי הליכה לבית העלמין לא לנשמת הנפטר ולא לי. חיפשתי תשובה לשאלתי בספרים: מעבר יבוק, הלכות אבילות של הרב עובדיה ובאנציקלופדיה התלמודית ולא מצאתי תשובה האם נכון אשר נאמר לי? אודה לכם באם תוכלו לשלוח לי תשובה מנומקת כולל ציטוט מקורות. בברכת יישר כוח רמי
בן מאומץ מגיל ינקות, התחתן והקים משפחה.
מלחץ ילדיו פתח את תיק האימוץ וחידש את הקשר עם אמו הביולוגית.
על מי הוא יושב והיה וכאשר?
על אמו המאמצת או על אמו הביולוגית או על שתיהן?
מה הדין?
לכבוד הרב שלום וברכה כתב הרמב"ם בהל' אבל פי"א הל' א: "אבל ביו"ט אפילו ביום שני, אין קורעין ולא חולצין ולא מברין". ושם בפ"י הל' יב כתב: "הואיל ויו"ט שני מדבריהם ואבילות יום ראשון מן התורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה". כיצד יש ליישב את שתי ההלכות דלכאורה מאחת משמע שאין אבילות ביו"ט שני, ומהאחרת משמע שנוהגים בו אבילות לכל דבר וענין.
בתודה ובברכה
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הרב כתב שלומדים את מצות אבלות מהפסוק:"ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה"'. קראתי את הפסוק מתוך פרשת שמיני. מה בכלל פירוש הפסוק, ואיך זה קשור לאבלות? גם הנושא שהפסוק מופיע בו, לא קשור בכלל לשכול! אשמח אם הרב ירחיב בתשובה.
2. פתחתי את ספר החינוך בפרשת שמיני ולא מופיעה שם המצוה להתאבל על נפטר יום אחד. מדוע המצוה לא מופיעה בספר החינוך?
3. האם אפשר ונכון לומר שחכמים הוסיפו עוד שישה ימים לאבלות, כדי שאנשים יבואו לבית האבל ויקחו מוסר? ("טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל ליבו").
תודה רבה, ושנה טובה.
