כל שמתאבל עליו
שלום נקבע בהלכה שכל שמתאבל עליו מתאבל עמו וכבר כתבו רבותינו הראשונים שאין נוהגים כך ויש המצריכים מחילת האבל. מדברי מארי יוסף אבל ב, הערה ד' אני מבין שהוא מתמרמר על ביטול הלכות מהמשנה ומהתלמוד בטענות שונות. האם לדעת מארי צריך לנהוג הלכה זו כפשוטה, הכוונה לקרוע לשבת שבעה וכוי' כמובן הכל בפני האבל? אם צריך לנהוג כך, לכאורה אסור להסתפר ולהתגלח כי זה נחשב בפניו שהרי הוא יראה שהוא הסתפר והתגלח? (כך כותב הרמב"ן בתורת האדם ומובא בב"י) המעשה שמארי מביא לחיזוק דבריו הוא דווקא על זקני צנועי תימן אם היה מנהג רווח כזה אין צריכין לצנועין?