ממזר+שירים
שלום עליכם מורנו ורבנו!! א.האם מותר לשמוע שירי קודש ששר אותם ציון גולן כי הוא מרקיד מעורב? ב.שממזר בא להתחתן כדת משה וישראל, האם אותה רבנות יודעת שהוא ממזר?
א. מותר. לא ידוע לי שהוא יוזם ריקודים מעורבים, כפי שהנך מנסח שאלתך "מרקיד". אלא אתה מתכוון שהוא לא נמנע מלשיר, גם בחתונות, שבני אדם מצד עצמם רוקדים מעורב, כולמר שהוא בבחינת מסייע לדבר עבירה, שהיא דרגה יותר נמוכה מן הדרגה של לפני עיוור. כי אותם זוגות שרוקדים מעורב, היו רוקדים מעורב, גם עם זמר אחר. והרי הרבה ראשי ערים דתיים, וכן שרים דתיים, נותנים שירותים לגויים וגם לחילוניים, והדבר הותר להם, כדי שיתנו שירותים לדתיים. דומני, שהדרך של החרמה, אינה נכונה, אלא צריך לפתוח בפניו את שערי השמחות והנישואין של הדתיים והחרדים, כדי שלא ייפגע בפרנסתו, וזו הדרך העולה בית אל. ב. יש לרבנות רשימה, וכן רושמי הנישואין חוקרים ודורשים, מעבר לזה, אין צורך. כי הכלל הוא, ממזר שנטמע - נטמע.
תכנים לקריאה נוספת
קריאת תהילים בלילה והנחת ספר תהילים מתחת לכרית
שלום לכבוד הרב.
ברצוני לשאול:
1. האם יש ממש באיסור לקרוא תהילים בלילה?!
2. האם מותר להניח בלילה ספר תהילים מתחת לכרית?
(והאם יש הבדל בין גברים לנשים בדברים אלו?)
תודה וגמר חתימה טובה.
סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
נקבע בהלכה: "כלי שני אינו מבשל". האמנם, והרי יש וכלי שני גורם לכוויה?
האם חכמי ישראל גזרו על כלי שני?
מהו האבסורד לכאורה כתוצאה מההיתר לשימוש בכלי שני אף שהוא רותח?
מלאכה הנעשית על ידי גוי לצורך יהודי בשבת - דיון הלכתי בנושא חילול שבת ברכבת ישראל - שיעור ב
1. יהודי שעושה מלאכה בשבת לצורך יהודי אחר
גמרא, ב"ק, עא, א. משנה, תרומות, ב, ג רמב"ם, שבת, ו, כב
2. גדרי פיקוח נפש
גמרא, יומא, פה, א. גמרא, עירובין, מה, א. רבינו, שבת, פרק ב, הל' יח, כג
3. צרכי רבים
גמרא, שבת, מא, ב. רבינו, שבת, יב, ב
שידור ישיר: יום שישי כד אלול התשע''ז 15.09.2017
האם רשאי לברור אורז או להכשיר כלי חמץ בפסח?
הבורר אורז ומצא זרעוני דגנים, האם בהכרח נחשבים זרעונים אלו לחמץ?
היש לחשוש לאיסור שיפלט מן הכלי שיוכשר בהגעלה או בליבון בחולו של המועד?
הנוהגים לאפות מצות בחולו של המועד וביו"ט של פסח, האם לא חששו לשאריות חמץ?
מי שאיבד כושר הדיבור, האם חייב לדחות ארוחתו למועד שאחרים סועדים ע"מ שיצא י"ח בברכה שלהם?
או לחילופין נחשב הוא כאנוס שרחמנא פטריה ויוכל לסעוד במועד הרצוי לו ללא חיוב בברכת המזון?
למה התכוונו חז"ל שפטרו מחיוב תרומות לכתחילה אנשים מוגבלים בכושר דיבור שאינם יכולים לברך?
וכיצד יאכל אדם מוגבל שכזה פרות טבל והרי כשהוא מפריש תרו"מ אינו יכול לברך?