הבעיה מורכבת, כי אם בווסט אין שום סימן, ואם הוא נמצא במצב של נפילה, ולא בדרך הינוח, הרי הוא של המוצא. משום שמדובר באבידה שאין בה סימן, שדרך בני אדם להרגיש בחסרונה, ויש להניח שהבעלים התייאשו.
אולם אם הווסט נמצא שם בדרך של הינוח, כגון שמטופל במד"א פשט אותו ושכח אותו שם, גם אם אין בו סימן, אינו של המוצא, משום שהבעלים, אפשר נפנה לטפל בעניין. וכל שכן כשיש בווסט סימן.
לענ"ד יש במקרה דנן ספק אם הוא בדרך של הינוח או בדרך של נפילה, וגם אם בדרך של הינוח ונשכח מן הבעלים, שאפשר שהוא בגדר של אבידה.
כי בימינו, השוכח בגד במקום שטופל בו, או כשיש לאדם חשש שנפל לו בגב במקום שטופל, או שכח שם בגד, הוא בדרך כלל מתקשר בטלפון למקום שבו טופל, ושואל או מודיע.
ולכן, שאל את המרכזניות שעבדו במשך השבועיים הללו, אם הם נשאלו בעניין הווסט. ואם לאו, תשאיר אצלן הודעה, שאם מישהו יתקשר שיפנו אותו אליך.
ואם לאחר שלושים יום, תוכל להשתמש בו, אך רשום את פרטיו של הווסט, את הנסיבות שבהן מצאתו אותו ואת ערכו, כדי שאם אם פעם תידרש ע"י מאן דהוא שיוכיח שהוא הבעלים, תצטרך לשלם לו את ערכו.