לשיטת הרמב"ם מותר לחתוך הירק דק דק שלא לצורך בישול, האם יהיה מותר גם במגרדת?
האם ההיתר לכתוש פירות וקליות בשבת לצורך הזקנים במכתשת תלויה דווקא בשני שינויים?
האם יש לחשוש לאיסור משום "עובדין דחול" כאשר מדובר בגזירת חכמים?
נקודות מרכזיות:
- גירוד ירקות במגרדת דק דק בשבת: אסור מדרבנן.
- הנימוק: פעולה זו נחשבת לתולדה של מלאכת טוחן, האסורה בשבת מהתורה.
- הדובר מצטט את דברי הריב"ש שאסר לגרד גבינה במגרדת חדה בשבת, ומרן (השולחן ערוך) שכתב שהחותך ירק דק דק חייב משום טוחן.
- "אסור לגרד במגרדת את הגזר דק דק ביום שבת ולאוכלו והתשובה אסור מדרבנן"
- "הריבש הוא שאמר אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקוראים רליו והכן מרן כתב המחתך הירק דק דק חייב משום תוחן"
- חיתוך ירק דק דק לצורך אכילה: מותר לפי רבנו (הרמב"ם), כל עוד לא נעשה בכלי שנראה ככלי עבודה של חול.
- רבנו התיר לחתוך ירק דק דק לצורך אכילה ולא אסר אלא חיתוך דק לצורך בישול ירקות שמיועדים בדרך כלל לבישול.
- "אמנם נכון מותר לפי רבנו לחתוך את הירק דק דק בשביל לאוכלו ולא אסרו אלא דווקא שחותך את הירק דק דק לצורך בישול"
- "ובענמלה כשהוא חותך אותם בכלי שאינו כלי שנראה כעובדים דחול אבל אם נראה כעובדים דחול אסור"
- ההבדל בין "אב מלאכה" ל"תולדה": חיתוך דק מאוד של ירק נחשב ל"תולדה" של טוחן, ולכן אסור מהתורה אם נעשה כדרך החול.
- "כל אותם ירקות שדרכם להכניס אותם לבישול וחוצכים אותם דק דק זה תולדה של תוחן"
- "אם כן כל דבר ששייך לאב תוחן או תולדה תוחן להבדיל מגזירה של תוחן אז ברור שכיוון שזה איסור תורה אז אסור לעשות דרך שעושים בחול"
- שינוי מהדרך הרגילה ("שינוי"): גם בפעולות שמותרות באופן עקרוני, יש צורך לעשותן בשינוי מהדרך שבה עושים אותן בחול, כדי להימנע ממראה של עשיית מלאכה.
- הדובר מביא דוגמאות מההלכה לגבי קיצוץ ירק למאכל בהמה או דיכת פלפלים, שם נדרש שינוי באופן הפעולה.
- "כלומר דרשו ממנו שינוי."
- "דהיינו לא לחטוש בעלי של המחתשת אלא ביד הסכין. בקת של הסכין ולא במחתשת אלא בקערה. כלומר שני שינויים אבל במחתשת חייב מפני שהוא תוחן."
- המחלוקת בתימן לגבי קיצוץ מזון לקשישים:
- בעבר הייתה מחלוקת האם מותר לדקדק מזון לקשישים בשבת.
- היו כאלה שהסתפקו בשינוי אחד (למשל, לקצוץ במכתש אך לא בחלק הרחב שלו).
- מורי יושיש התנגד לכך בתוקף וטען שלפי רבנו נדרשים שני שינויים.
- "בתמן א לפני עשרות שנים פרצה מחלוקת לשם שמיים אם באמת מותר לעשות אה מדגוג בשביל הזקנים בדרך כלל היו דוקקים הדק הטב הטבדק עוד מערב שבת לוזים בוטנים אפונה פולים ומערבבים ומגישים לפני הזקים קמח תחון מהדברים האלה ובזמן הג'עלה ואם שכחו מלכתוש מערב שבת אז היו כאלה בתימן שהסתפקו רק בשינוי אחד."
- "ומורי יושיש יצא נגד זה בתקיפות מרובע וטען שלפי רבנו אין די ב איך קוראים בשינוי אחד אלא בשני שינויים כיוצא בדבר ביחס לסלט ירקות"
- עמדתו של מורי יושיש לגבי חיתוך סלט ירקות דק דק: אף על פי שלכאורה מותר לחתוך ירקות דק דק לסלט כי זה לא לצורך בישול, מורי יושיש התנגד לעשות זאת ללא שינוי מהדרך הרגילה בחול, במיוחד כשמדובר בירקות שמבשלים בדרך כלל (כמו עגבניות).
- "אבל באף על פי שאין מקישין בשבועין, אין מדמין בשבטים כשיש גזרות של חכמים, בזה הם גוזרים, בזה הם לא גוזרים. דהיינו מה שנראה להם מתוך השטח, שזה עלולי להביא לידי מכשול אצל רבים לאיסור תורה. אז הם גוזרים מה שלא נראה להם שזה יביא לידי מכשול אצל רבים לאיסור תורה לא גזרים אבל כאמור העובדה שמורי יושיש בתימן התנגד גם לעניין הזה של סלט חתיכת סלט ירקות דק דק וביניהם גם ירקות שנעדו שמבשלים אותם בדרך כלל כמו אה עגבניות וכיוצא בדברים האלה אז אפ אף על פי שזה נועד לסלט בכל זאת התנגד אלא רק עם שינוי."
- איסור עשיית מלאכה כדרך שעושים בחול ("עובדין דחול"): כל דבר שהוא אב או תולדה של מלאכת טוחן האסורה מהתורה, אסור לעשות כדרך שעושים בחול. אין צורך בגזרות פרטניות בנוסף לאיסור התורה עצמו.
- "אם כן, גם כאן דומה שבאמת איסור כולל הוא בתחינה לא לעשות כדי שהוא עושה בחול. אין צריכים גזרות פרטניות אלא הועיל ומצאנו בתוחן שעשרו חכמים כדרך שהוא עושה בחול."
- "ולכן נראה לנו כדבר פשוט במיוחד לאור פסקה פסקיו של מורי היושיש שנתפרסמו בכתבים כל המחלוקת הזו נתפרסמה שם שאכן באמת גם ירקות אשר בני אדם רוצים לאכול אותם דק דק ביום שבת אף על פי שאיננו עושה את זה לצורך בשול אלא לצורך סלטים או אכילה מיידית במקום כל שהוא עושה את זה בכלי המיוחד שנועד לחטוש לגרום לכך שהוא יהיה ממש דק דק אסור כגון זה המגרדת במגרדת של שני סוגים סוג אחד שיוצאים חתיכות ארוכות יש סוג אחד שממש זה חורים חורים ויוצא דק דק במגרדת הזו של חורים חורים שיוצא דק דק וזה נראה לנו לאסור בבחינת עובדים לחול אשכוונתו אך ורק לאכול את זה במקום אה"
- שימוש במכשירים חדישים לחיתוך ירקות (כמו קוצצים): יש פוסקים בני זמננו שמותרים שימוש במכשירים שיוצרים חתיכות קטנות ומרובעות, כי זה לא נחשב לגדר של טוחן, אף על פי שזה "עובדין דחול".
- "למשל יש היום קוצצים מכשירים שאתה שם את אותם על גבי פירות או ירקות ואז אתה מקבל חתיכות חתיכות קטנות כי זה מכשיר כזה שהם רבועים רבועים אז יש פוסקים בני דורנו מתירים ובצדק זה עדיין לא גדר של תוחן אף על פי שהוא עובדין דחול לא כל עובדין דחול אוסרים עובדים דחול רך לאיסור תורה אוסרים עובדים דחול שאינם סרך לאיסור תורה אין חוזרים גזירה לגזירה ולכן כל שביסוד ובבסיס זה איסור תורה וכאמור חיתוך הירק דק דק ממש ממש דק דק זה תולדה של תוחם זה איסור תורה אם כן אסור עובדים תחול באותו במגרדת כזו אבל כל שביסודו הוא רק גזרה מדרבנן אין לאסור עוד גזירה לגזירה כי אין גוזרים גזירה לגזירה רבי חנא בנגש דבר"
לסיכום:
הקלטת מציגה דיון מעמיק בשאלת איסור טחינה בשבת, תוך התמקדות בפעולות של גירוד וחיתוך ירקות. הדובר מסביר את האיסור על גירוד דק במגרדת כתולדה של טוחן ואת המחלוקת לגבי חיתוך דק לצורך אכילה, תוך שימת דגש על הצורך בשינוי מהדרך הרגילה בחול. עמדתו של מורי יושיש בתימן מחמירה יותר בנושא זה. לבסוף, הדובר מתייחס לשימוש במכשירים חדישים ומציין שיש פוסקים המקלים בכך מכיוון שאינם נחשבים לטחינה ממש
Full text
תכנים לקריאה נוספת
שפיכת זרע לבטלה
שלום כבוד הרב,
אני נער כבן 14 ואני מנהל אורח חיים דתי כלומר תפילין יום יום ואני אפילו מדי פעם הולך עם סבא שלי להניח בבית הכנסת.
את השבת התחלתי לשמור ואני הולך ביום השבת לתפילת שחרית שיעור תורה מנחה וערבית אבל יש את הדבר שמכשיל אותי שהוא זרע לבטלה
אני עושה את זה כמעט כל יום ואני לא יכול להפסיק האם אסור לי להפלל?,האם כל המצוות והתפילות מתבטלות לי? אנא ממך כבוד הרב ענה על שאלתי
בתודה מראש
האם לפי הרמב״ם מותר ללמד תורה בשכר אם כל הסכום משמש לקניית ספרי קודש?
שלום הרב,
האם ניתן ללמד תורה בשכר ובכל הסכום שמתקבל לקנות ספרי קודש ללמוד בהם?
לכאורה הבעייה בלקבל שכר גשמי היא לעשות את התורה קרדום לחפור בה אך במקרה הנזכר עושים את התורה קרדום לחפור בה עוד תורה אז אולי יש כאן צד להתיר.
תודה רבה לרב!
שותפות עם גוי
האם ניתן ומותר להקים שותפות עם גוי ביודעין שהגוי עובד בשבת ומרוויח כסף
והיהודי נהנה מהרווח
ספר הלכות עריכת השולחן
שלום לכבוד הרב ,
אני בחור תימני שאמי בן 23 , שמחפש כבר קרוב לשנה וחצי את דרכי במסורת אבותינו .
אני מנסה למצוא ספר הלכה מקיף שאפשר לסוך עליו , אך על כל דבר אני מוצא פירכה ממקום אחר.
לדוגמא : אני קורא פסק הלכה מאלף בויצבור יוסף בר ,שמסתמך על הגמרא וגאונים , ומיד לאחר-מכן ,הכל נסתר לי כשאני קורא פסק על אותו הדבר מהרב רצאבי , שמביא ראיות מהגמרא וגאונים לכיוון ההפוך !
אני פשוט מבולבל , האם כשאנהג ע"פ הפסק האחד , לא אצא ידי חובה ? או ע"פ הפסק השני ?! .
התרת נדרים בכדי ללכת רק ע"פ הרמב"ם?
שלום כבוד הרב , ברצוני ללכת ע"פ הרמב"ם ולאור פסיקות של הרב, הרב קאפח והרב צדוק . סבי מצד אימי תימני (אני לא בטוח אם הם הלכו רק ע"פ הרמב"ם) וסבי מצד אבי יוצא בבל . סבי ואבי לא שמרו תורה ומצוות ואבי חזר בתשובה והלך ע"פ חב"ד קצת לפני הבר מצווה שלי . (אמי חזרה בתשובה לפניו בכמה שנים וגם אני הלכתי והתחנכתי ע"פ חב"ד . כבר בישיבה עזבתי למחוזות אחרים וגם ידעתי עליות ומורדות ובעיקר בלבול בשאלה כמו מי אני באמת רוצה לפסוק .
האם מותר ביום שבת לחלוב עז ע"מ להשתמש בחלב לריפוי חולה במחלת הפה והטלפיים?
באין גוי, האם מותר לחלוב באמצעות ילד שטרם הגיע לגיל בר המצווה?
באילו תנאים מותר ליהודי לחלוב בהמה בשבת?
האם מותר ליהודי ליהנות בשבת מחלב שנחלב בשבת ע"י גוי?
מהם המבחנים להתיר שימוש בתרופות בשבת לחולה שאין בו סכנה?
מזיגת יין
לכבוד הרב רצון ערוסי רב שלומות!!!שאלתי היא בנושא מזיגת היין!יין המיוצר בבית חייב במזיגה כך למדתנו,אולם מה דינו של יין שאינו מבושל\מפוסטר המיוצר באחד היקבים כגון "כרמל מזרחי"או"גולן" וכדומה לעניין מזיגת הכוס אותה מחייב רבינו בליל הסדר. ואם יין זה אינו חייב במזיגה מדוע? תודה מראש
מאסר ומעצר בהלכה
1 האם הגדרת גואל דם רק לאחר פסיקת בית דין או שאם אחד הרג ובא קרוב של ההרוג ורדף אחר הרוצח שלא הוברר האם במזיד או בשוגג האם יש פה דין רודף כנגד הקרוב של הנהרג ?
?2 הרב אמר שאם באים לסטים יש פה דין רודף וחייבים לחלץ את החטופ/ה , האם זה גם במחיר חיי החטוף ?