תפלה בצבא בימי הקורונה
הרב פסק לא ללכת לבתי כנסיות בשביל לא להידבק, אני בבסיס כבר חודש וכל מי שמתפלל במניין הם אנשים שרוב הסיכויים מרגישים טוב, נכון לעכשיו אני לא הולך למניינים, יש לך אפשרות לשאול את הרב אם הפסיקה שלו תקפה גם למציאות שלי? תודה רבה!
שלום וברכה כבוד מארי
אחרתי לערבית, והתחלתי את התפילה בזמן שהקהל היה באמצעיתה. התפללתי חצי דקה, ואז התחיל הש"ץ קדיש., כאשר אני עדיין מתפלל. עלתה לי תפילה במניין?
אנא פרט למעני ולמען הקוראים, באילו חלקים של התפילה בביהכנ"ס אפשר להעדר, ובכל זאת תעלה לנעדר מאלו החלקים, תפילה במניין.
תודה רבה, מארי, בהערכה.
אם כשהגעת יכולת להעריך שתוך דקה או חצי דקה הציבור יעמדו לקדיש ולתפילת שמונה עשרה, אל תתחיל ק"ש וברכותיה, אלא תתפלל עם הציבור תפילת שמונה עשרה, וע"י כך עולה לך תפילה בציבור. ואח"כ תאמר לבד ק"ש וברכותיה.
אך לפי מה שנהגת, אני מניח שהתחלת שמונה עשרה כשהם לקראת הסיום ולכן לא עלתה לך תפילה בציבור.
הרב פסק לא ללכת לבתי כנסיות בשביל לא להידבק, אני בבסיס כבר חודש וכל מי שמתפלל במניין הם אנשים שרוב הסיכויים מרגישים טוב, נכון לעכשיו אני לא הולך למניינים, יש לך אפשרות לשאול את הרב אם הפסיקה שלו תקפה גם למציאות שלי? תודה רבה!
שלום לרב משום מה היום לא הייתי בטוח שהנחתי תפילין בבוקר ולכן לאחר העבודה הנחתי שוב ללא ברכה לאחר מכן התברר לי שזה היה רבע שעה אחרי השקיעה האם זה עוד נחשב זמן בסדר ויצאתי ידי חובה מכל השיטות במידה ולא הנחתי בבוקר?
שלום לכבוד הרב
א. מה לעשות בשבתות ישיבה, האם להגיד קריית שמע בנץ ולהתפלל עם הישיבה, או להגיד קריית שמע בנץ ולהתפלל במניין תימני שמחוץ לישיבה, או להתפלל מחוץ לישיבה במניין אשכנזי שבנץ?
ב. מה לעשות באשמורות בחודש אלול כשבני אשכנז לא אומרים אשמורות בישיבה, האם להבדל מהישיבה ולהגיד אשמורות במניין תימני שמחוץ לישיבה?
תודה רבה
שלום רב למו"ר!
האם כהן רשאי לעלות לתורה במברך שלישי כאשר לפניו קמו כנהוג כהן ואחריו לוי? יצויין כי משלישי ואילך עליות נמכרות בדמים..
תודה רבה לכב' הרב!
ראיתי תשובתו של מרי כאן: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=45648 בנוגע לתפילה על במה. בראש השנה, עברנו להתפלל ממקומנו לבית כנסת אחר אך יש שם במה. רב בית הכנסת לא כל כך הסכים שיתפללו תחת הבמה מכיוון שלדעתו אין מקום לסברתו של מרי יוסף בעניין זה. לכן הדבר היה תלוי בש"ץ אם רצה התפלל מתחת לבמה ואז יכלתי לצאת ידי חובה לענות אמן וכו'. אך כשהרב התפלל מוסף ביום הראשון, ואנשים אחרים התפללו מנחה/ערבית - מצאתי עצמי מתפלל יחידי כי לפי דברי מרי אין לענות אמן ואין יוצאים יד"ח בתפילה של שליח צבור זה. שאלתי היא כזו.
היש להתייחס לעצמו של יום התענית כדינו של יום הכיפורים או לקבוע דיני היום לפי מצב המתפללים?
לשיטת הנוהגים שלא להעלות לתורה מי שלא צם, כיצד מוסיפים "עננו" בערב התענית והרי טרם החל הצום?
מהו מקור המנהג שלא להעלות לתורה או לשמש כש"צ את מי שלא צם או אף להוציאו חוץ לביהכ"נ אם הוא כהן?
אני יהודי אשכנזי המתפלל בבית כנסת אשכנזי ואת בית הכנסת מנהיג רב, תלמיד חכמים.
לאחרונה שמעתי מחבר תימני שרב תימני פסל רב אחר בטענה שאינו אומר "בריך שמיה".
נדהמתי, בבית הכנסת שלנו אין אומרים "בריך שמיה" בהוצאת ספר תורה.
האם כל מי שאינו אומר אכן יש בו פיסול?
אודה לרב אם ישיב לי תשובה ברורה.
השאלה נשאלה באתר מורשת במקור.
לכבוד הרב רצון ערוסי קראתי שכבודו כתב שאין חובה ללכת עם ציצית קטן מאחר וזו דרך לבוש והצטוונו בדרך עיטוף. אם כן אין זה משנה אם אני לובש טלית קטן העשוי מצמר או כותנה או האם הפתילות עבודת יד או לא ובכלל לכשרות הטלית הקטן. האם זה נכון? כמו כן אם אני שותה תה וטובל בו עוגיות שברכתן כמובן מזונות האם אני צריך לטול ידיים לפני? ואם כן בברכה? ואיזו ברכה אחרונה אני מברך? כיצד לברך "עוטר ישראל" בבוקר בלי כיפה? ושאלה אחרונה - על מה לברך "שעשה לי כל צרכי" על הנעלי בית שאני נועל בראשונה? או על הנעליים שאני נועל לפני שאני יוצא מהבית לכל היום?