בעיתה אחישנה
על הפסוק בישעיהו (ס' כ"ב) "אני ה' בעיתה אחישנה" דרשו חכמים במסכת סנהדרין (דף צ"ח.) "זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה", כלומר - אם יהיו לישראל זכויות הקדוש ברוך הוא יקדים את הגאולה ואם לא, חס ושלום, הגאולה תבוא בזמנה שנקבע לה
איך דרש זה מסתדר עם דברי רבי עקיבא הכל צפוי והרשות נתונה-נמצא העתיד קבוע מראש ולכן לעולם לא יהיה מצב של אחישנה
אנסה לחדד את השאלה בלשון מליצית האם יתכן שבורא עולם יאמר .. הפתעתם אותי עם ישראל ולכן אחיש את הגאולה?
למרות שישנו קשר ישיר עם בעיית הבחירה החופשית בפני עצמה וכמובן גם הוצעו הרבה פתרונים לבעיה זו , לפי דעתי שאלה זו עומדת גם אחרי כל התירוצים והפתרונים לבעיית בחירה החופשית מול " הכל צפוי "
אשמח אם הרב יאמר לי איפה אפשר לעיין ולמצא תשובה בנושא בנוסף לתשובתו
א. שאלה זו אינה שונה מהשאלה על בחירה חופשית והכל צפוי.
ב. וללא קשר לנאמר לעיל, עת הגאולה הוא תהליך, שה' שצופה אחרית מראשית יודע שבסופו תהיה הגאולה, אולם ה' גם קבע תחזית מוקדמת יותר, אם ישראל יזרזו את התהליך ושני המצבים מתוכנתים ע"י ה' וצפויים על ידו.
תכנים לקריאה נוספת
כללי
לכב' הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א.
יש לי מס' שאלות ואודה לתשובות הרב.
1.ראיתי במדרש שלעתיד לבוא כל הקרבנות יתבטלו מלבד קרבן תודה. האם זה אומר שכמעט תתבטל עבודת התמיד?
2.הרב בעבר התיר לכתחילה "אבקת חלב נכרי", ראיתי כעת שהרב חוזר בו כיוון שעירבו חומר לא כשר, מהו החומר? ומדוע הרבנויות נותנות עדיין הכשר?
3.האם נכון יהיה לומר שיש לשאוף לכך שנשים יכהנו כדיינות ויהיו כשרות להעיד כפי שהיה בזמן המקרא (דבורה הנביאה, אמנם ידוע לי תירוץ התוס', אבל ע"פ פשוטם של דברים היא הייתה ממש שופטת)?
נמצא אדם ירוי בראשו, היש להחיל עליו דיני מתאבד לדעת?
מי נכלל בחזקת המאבד עצמו לדעת שההלכה קבעה שאין להתאבל עליו ולא להספיד אותו?
היש הבדל בדין המתאבד לדעת לבין דין המתאבד שלא לדעת אלא מתוך טירוף חושים?
היש להתחשב במצבים טרגיים שכאלו באבלים ולדון ברוב המקרים אף ניחום אבלים?