אשכבה טרם קבורה
שלום לכבוד הרב,
האם ניתן (ומותר) לומר אשכבה טרם קבורה (למשל אם המנוח נפטר סמוך לכניסת שבת ונקבר רק ביום ראשון, האם בשבת עצמה מותר לומר אשכבה לעילוי נשמתו)?
שלום כבודו.
אבקש לדעת אים יש איסור להתפלל או לקרא משניות וכו
בקברות צדיקים ?
בבדיקה עים המורי שלי אמר לי שאסור והכלל שבתי קברות אין נאותין בהם .
ואסור כלל להביא סידורים לבתי קברות .
רוב האנשים שאני מכיר כן הולכים לקברות צדיקים
מה הדין.
אסור להתפלל או לקרוא בתוך ארבע אמות של הקבר, ואפילו בקברות צדיקים.
ואין למדים דינים מהמון העם, אלא מתלמידי חכמים.
שלום לכבוד הרב,
האם ניתן (ומותר) לומר אשכבה טרם קבורה (למשל אם המנוח נפטר סמוך לכניסת שבת ונקבר רק ביום ראשון, האם בשבת עצמה מותר לומר אשכבה לעילוי נשמתו)?
שלום וברכה
1 אבי ע"ה נפטר בי"ד אדר לפני שנתיים. במקור מקהילת יהודי עדן.
אנחנו מעוניינים לעלות לקבר ולעשות אזכרה לאחר פורים, האם יש עם זה בעיה?
2 כמו כן, מהם מנהגי תימן בנוגע לאזכרה? ממתי אומרים קדיש? מהשבת שלפני יום השנה?
3 האם נהגו שהבן עובר לפני התיבה ועולה מפטיר בשבת שלפני והאם הבן עובר לפני התיבה ביום השנה שחל בפורים?
תודה רבה
בשנים האחרונות, לצערי, ראיתי שקיים נוהג במקומותינו - במיוחד בעדה התימנית - שאבלים היושבים בשבעה משתמשים במערכות הגברה ( כמו שנהוג בחינגא – להבדיל אלף הבדלות) כדי שרבנים ואישים אחרים הבאים לומר דברי תורה ודברים אחרים לגבי הנפטר לאורחים המבקרים. לטעמי, דבר זה צורם "תרתי משמע". צורם לאוזן וצורם מבחינת מעמד המקום. במיוחד, צרם לי כל כך לראות את הבן אומר תפילה וקדיש כשהמיקרופון ביד אחת והסידור בידו השנייה. איני מדבר על הפרעה לשכנים באיזור מגורים צפוף אוכלוסין. מה דעת רבנים על נוהג פסול זה, לדעתי וטעמי? האם יש מקום להוציא קול קורא נגד תופעה זו ?
כיצד ניתן לדחות מצוה דאורייתא (תפילין) מפני חיוב דרבנן (אבלות שלא מיד לאחר יום מיתה)?
האם אי הנחת תפילין ביום ראשון לאבל הינה בגדר פטור או איסור המחייב הוראה לאבל לחלוץ את תפיליו אם הניח?
כשם שתקנו חכמי ישראל ב"שב ואל תעשה" בדיני השופר והלולב בשבת, כך תקנו שלא להניח תפילין מחמת העוצמה המירבית ביום הראשון לאבל.
לכבוד מורי רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה כידוע, אסור לומר שמועות והגדות בבית האבל, במה אפוא כן כדאי לדרוש בבית האבל? כל טוב
שלום כבוד הרב.
רבינו בדיני אבלות כותב שמה שאסור לאבל על אביו ואמו זו דוקא שמחת מרעות, ואם הבנתי נכון את הפירוש של מארי הכוונה שהאבל{ כמובן בשנת האבל ולא בשבעת הימים} האיסור עליו זה בדוקא אם הוא עיקר שמחה כגון שושבין אבל אם הוא כאחד האורחים אז יהיה מותר.
אשמח להבין ע"י כבוד הרב הלכה זו ברבינו ואת פירושו של מארי.
בברכת "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול"
שאלתי לכבוד הרב:
מה הנתונים שחייבים לכתוב על מצבה, אם בכלל יש חיוב לכתוב מהשהוא?
בתודה מראש ובכבוד,
אלישבע
כבוד הרב שלום וברכה!! לפי שיטת רבינו כאשר אדם נוכח בשעת יציאת נשמה עליו לקרוע לעומת זאת יש מושג "חליצת כתף" שאיני מבין האם הוא תחליף לקריעה ויש נוהגים להניח יד ימין על הראש (הזרוע) כמו כן שמעתי על מנהג - גילוי מצבה מאיפה לקוח מנהג זה
לרב שלום!
אני חייל המשרת כרגע בסדיר.
ככל הידוע לי אם חס וחלילה יתרחש אסון הגירוש על כל יהודי לקרוע קריעה ולהתאבל.
א. האם זה נכון?
ב. האם אני כלובש מדים מחוייב בקריעה ומה עוד צריך לעשות בתור יהודי פרטי על פי ההלכה לאות אבל על אסון לאומי זה?
אבקש שהרב אם יוכל יפרט את תשובתו כדי שאוכל להבין ממנה מה עלי לעשות.
בתפילה לישע עמנו בקרוב ממש!
ע.