יד ישראל תקיפה

מהי סמכותו של רב מקומי (רב בית כנסת,
רב שכונה, רב יישוב, רב עיר)
באילו נושאים מחוייבים לשמוע לו
האם רק הלכה או גם הנהגות כלליות
בצינעה או רק בפרהסיה?

שלום הרב הגאון רצון ערוסי.
האם מותר לסייע בין במכירה או באמירה בלבד ליהודי אשר לצערנו רחוק מדרך עם ישראל הקדושים, וכך לעזור לו בחילול השבת?
לדוגמא, מוכר אופניים, אשר לפני יום כיפור נוהרים אליו בהמוניהם קונים רבים, כדי להתכונן בדרכם, לקראת יום הדין והכפרה, ולקנות אופניים.
מצאתי הלכה שאולי ממנה אפשר להתיר, בדברי רבנו בהל' שמיטה (פ"ח הל' ב) וז"ל:"ואלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית, למי שהוא חשוד על השביעית--מחרשה וכל כליה, העול והמזרה והדקר."
רבנו פסק, שרק בשנת השמיטה אסור לסייע לו, אולם בשנים אחרות מותר.

לק"י מה הוא הגדר ההלכתי של התחייבות מדינת ישראל לחוק הבינלאומי, המונע מאתנו להכריז ריבונות על כל שטחי ארצנו, כאשר אין ביטוי יותר מבהק ל"יד ישראל תקיפה" מאשר צה"ל? תורה היא וללמוד אנו צריכים!

לק"י

שלום לכבודו הרב ר' ערוסי,

אני ומשפחה שלי גרים בארה"ב על החוף מערבי. כולנו גרי צדק. התגיירנו לפני כמעט שנתיים. אנחנו חיים בקהילה יהודית שיש לה הרוב של אשכנזים וגם כמה ספרדים. חוץ מהרבנים, הרוב של היהודים כאן הם בעלי תשובה וגרים.

הבי"כ יחידית כאן עם מניינים קבעוים היא נוםח אשכנז, אבל היא כוללת גם אשכנזים וספרדים. לפעמים בעבר היו חברים שהיו תימנים (וגם ביקורים שהיו תימנים).

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א

מס' שאלות בנושאים שונים:

1. אם אדם עבר על איסור כרת, אזי יתחייב כרת (בהנחה שלא שב בתשובה). לאחר מותו יכרת ויאבד. ואם יוסיף לעבור על כרתות עדין יתחייב כרת..
האם יש תוספת בכמות הכרתות? נפשו תכרת "יותר" בגלל ריבוי כרתות או שמא אין תוספת? ואם אין תוספת יוצא שריבוי כרתות לא גורע לעניין עונשו של הנכרת. היתכן?וכיצד הדברים מתישבים?

2. מנעל או סנדל נאסר ביוה"כ. האם מדובר שהסולייה שעליה דורכים צריכה להיות מעור כדי שתיאסר? האם מותר ללכת בהיוה"כ עם נעל "שבת" / "אלגנטית" של ימינו, שהגפה מעור והסוליה מגומי?