לק"י

שלום לכבודו הרב שליט"א,

רציתי לשאול לגבי "הסיבה" בזמנינו. ידוע לי מה שכתוב בחיבור של רבנו על נושא הסיבה בליל הסדר (חמץ ומצה 7:7-8), וגם ידוע לי שיש אנשים שהם מסובין על מיטות ברצפה כדי לקיים אותה תקנה, אבל יש כמה בעיות - לעניות דעתי - עם הסיבה זו בזמנינו:

[א] רבנו כותב בחיבורו "...והוא מסב דרך חרות," אבל כתב בפירוש המשניות (פרק עשירי): "...וחייבוהו לאכול כשהוא מיסב כדרך שאוכלין המלכים וגדולים, כדי שיהיה דרך חרות" - "כדי שיהיה", מפני שהמלכים וגדולים בזמני חז"ל אכלו ככה - מסובין על מיטות ברצפה. בזמנינו המצב הפוך - מלכים, גדולים, חשובים, וכל מיני בני חורין לא אוכלים ככה אבל הם יושבים על כסאות מפוארים ולשכב על הרצפה אין אלא גנאי להם היום. לאור זה האם יש צורך בזמנינו לשנות ההבנה שלנו לגבי הושבה בדרך חרות?

[ב] יש אנשים שהם רגילים לישב בכסאות בכל סעודות שלהם ולעולם לא לעשות הסיבה. בגלל זה, לשכב על צדם לא נוח להם ואפילו גורם צער גופני במקרים רבים. אבל לאנשים כמו היהודים מתימן, שגדלו אוכלים מסובין על מיטות או מיושבים על כריות ברצפה, אין שום צער מפני שהם רגילים לזה. יש צורך להצטער איש אירופי למען הסיבה בליל הסדר?

[ג] רבנו כותב בחיבורו (תפילה 11:5) "...נהגו כל ישראל בספרד ובמערב בשנער וארץ הצבי...להציע בקרקען מחצלות כדי לישב עליהן. ובערי אדום יושבין שם על הכסאות." אפשר ללמוד מזה שאנשים שהם רגילים לישב על כסאות - ולא על הקרקע - שמותר להם להולך אחרי דרך הושבה שלהם אפילו בפסח?

[ד] מבחינה מעשית, אני לא תימני, אני גר צדק שהוא משטדל להתנהג עצמו לפי פסיקת רבנו במשנה תורה. אני בעל משפחה ויש לי קשר עם העדת התימנים. אז אין לי חיוב במנהג אבותנו אבל אני מקושר לדרך של הרמב"ם. בנוסף משפחה שלי מתלוננת על לעשות הסיבה על הרצפה וגם אכילה על שלחן נמוך ואני באמת מבין את דאגותיהם בעניין זה. ואני גם לא נהנה כל כך מסוג הושבה. אפשר לישב בכסאות מפוארים בליל הסדר במקום הסיבה על מיטות ברצפה? האם ה"הסיבה" של האשכנזים הסיבה לפי רבנו?

יורנו רבנו! זה דבר חשוב מאוד בבית שלנו אכשיו.

תודה מראש