ספר המצוות - מצוות לא תעשה חלק נא

שלום לכבוד הרב.
מעיון במורה ובהקדמות למשנה נראה שהרמב"ם מתייחס באופן דואלי לסוגיא.
רציתי לדעת האם מסקנתו הסופית היא במורא בו הוא כותב שלכל בריה תכלית בפני עצמה? (והאם באופן עקרוני הוכרע כמורה כשיש סתירות בהיותו מקור מאוחר יותר)

ומה לגבי תכלית הבריאה בכללותה?
מופיע בהקדמה למשנה מהדורת שילת (עמ` נז): "כי תכלית עולמנו ומה שבו אומנם היא- איש חכם וטוב" (ועיין בהערה 15 למטה- שאולי ישנם תכליות נוספות בעולמות אחרים) כשהגירסה המקורית היתה "תכלית העולם".

שלום וברכה לכה"ר רצון ערוסי.
בעניין החכמות המכשירות ומשמשות לימוד התורה, כפי שכ' הרמב"ם וביאר שיטתו הגר"י קאפח (כתבים,"לימודי חול במשנת הרמב"ם").
כשאני בא לקיים הדרכה זו למעשה, כמה קשיים עומדים לפני:

א. מהי מסגרת הלימוד של חכמות אלו: באופן עצמאי ע"י ספרי לימוד כאלו ואחרים(א"כ, מהי רמתם)? שמא מסגרת אוניברסיטאית היא הנכונה ללימודם?

ב. מהו הזמן הניתן לחכמות אלו בין שאר מקצועות התורה ?

ג. מהו סדר הלימוד בחכמות אלו?

תודה רבה.

לק"י ג י' כסלו תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
בהלכות אסורי ביאה פי"ג הל' [יג] (טז) ד"ה וכן שמשון גייר ונשא כתב מעשה רקח לא מצאתיו מבואר בגמ'. [...] ומצאתי בילקוט ר' פנחס בשם ר' איבו בתורה בנביאים ובכתובים מצאנו שאין זווגו של איש אלא מן הקב"ה, בתורה כתיב ויען לבן ובתואל וכו' בנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא וכו' ע"כ. וכיון שהיה זווג מאתו יתברך ודאי שגיירה, וק"ל. עכ"ל. ולאחר שהביאו העיר הרה"ג יוסף קאפח "ואלו ראה דברי רבנו בתחלת הפרק השמיני מן הפרקים שהקדים למסכת אבות לא היה מביא לדברי רבנו ראיה זו, והיה גם מבין דברי חכמינו ז"ל אחרת."

שמעתי שהגר"י קאפח היה שליט ללא מיצרים בכל התלמוד בבלי בבקיאות של "דף על דף", ולא רק "בעיקרי הסוגיות ופוסקים", בנוסף לשליטתו ללא מיצרים בכל היד החזקה לרמב"ם,
אשמח לדעת האם עובדה זו נכונה!!. בתודה מראש.

שלום לכב' תורתו
האם יש חילוק לדעת הרמב"ם שרבו הנוטפין על הזוחלין בין מעיין לבין נהר כמו שלמד הט"ז?
יאריך ה' ימיך בטוב ושנותיך בנעימים וימלא כל משאלות לבך לטובה