תפילה וקריאת התורה

יורנו רבנו,
חזן אשר בזמן שהתחילו כבר להזכיר גשמים אבל עוד לא לשאול גשמים אמר בחזרת הש"ץ "ברך עלינו" במקום לומר "ברכנו" ולא תיקנו אותו עד שסיים כל התפילה,האם יצאו ידי חובה?
בתודה ובברכה

שלום רב. למדתי כי: נכון היה להתחיל לבקש על הגשמים בתפילה מיד בסיום חג הסוכות, אך חכמים, בתקופתם, ראו את הקושי של עולי הרגל החוזרים לבתיהם ותיקנו לשאול על הגשמים החל מ ז' בחשוון. בתקופתינו אנו,
א. אין עולי רגל.
ב. וכשיבנה המקדש במהרה בימינו, זמן הנסיעה לכל היותר כ 5 שעות.
ג. היום הדרכים סלולות היטב וגשמים לא מעכבים במיוחד את הנסיעה.

לכ` הרב רצון ערוסי שלום רב
ברוך ה` זכיתי להיתארח בראש השנה בקרית אונו והתפללתי בבית הכנסת יד הרמב`ם ביחד עם כב` הר` וראיתי שבשחרית ובמוסף נוהגים להתפלל תפילה אחת [ללא לחש וחזרה] שאלתי היא מה הוא מקור המינהג כי ידוע לי שלא כל התימנים [בלאדי] נוהגים כך

עוד רציתי להודות לרב על דברי החיזוק ביום שני של החג
לפני התקיעות חזקת אצלי את גאות היחידה מאוד. היתי זקוק בדיוק למילים שאמרת.

תיכתבו בספר חיים ובספר הזכרון

תודה ב.צברי

שלום כבוד הרב הדין האזרחי מטפל בהפסקות לתפילה במסגרת מקום העבודה השאלה לגבי עובד אשר ביקש לעבוד בשמירה בלובי של בנין וליד הניח כי הוא מבקש שלא לעבוד בבוקר כי הוא רוצה להתפלל שחרית בציבור ואכן מעצם היותי מסורתי והנתתי לו עבודה מן הצהרים ואילך, אלא שהמציאות אינה פשוטה וגם היה מודע בהסכם כי יהיה חייב בניוד, במהלך 3 חודשי עבודה נאלצתי לחייבו להגיע מוקדם אך בשלישית שהיה צריך להחליף את חברו ממשמורת בוקר ( חולה סרטן בעברו ) שהיה זקוק לבדיקות דם סירב, השיח עימו לא הותיר ברירה והוא פוטר, טוען העובד כי קופח כי לא אפשרתי לו להתפלל בבוקר בציבור אודה על תשובתך בכבוד רב, יגאל

לכבוד הרב השלום והברכה! בסימן מז סע' יג, ל' המחבר (שם): "מברך כל הברכות חוץ מברכת 'הנותן לשכוי בינה' ופרשת התמיד ...". המשנ"ב מביא שתי שיטות האחת שרוב האחרונים מסכימים שיכול לברך אפילו קודם שיאיר היום, והשניה שי"א שלכתחילה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום. לא הצלחתי להבין האם אני יכול לברך קודם עמוד השחר 'הנותן לשכוי בינה ' או לא? וגם לא מצאתי מקורות אחרים זמינים שמדברים ע"ז. וגם האם יש הבדל בזה בין ספרדים לאשכנזים?
בתודה רבה אליחי

שלום הרב.
לפני השאלה, ברצוני להסב את תשומת לבך ולומר לך שאני תימני (שאמי) שפוסק ע"פ השולחן ערוך. השאלה עוסקת בהלכות תפילת שחרית. כידוע, כמו לכל תפילה, גם לתפילת שחרית יש זמנים מוגדרים (אני מתכוון בעיקר לסוף זמן ק"ש וסוף זמן תפילה). נניח שסוף זמן ק"ש הוא ב -9 וסוף זמן התפילה הוא 10 בבוקר. קרה מקרה והתעוררתי ב -10 וחצי בבוקר. כיצד אני נוהג? מה לגבי ק"ש וברכותיה? מה לגבי תפילת שמונה עשרה? ואיך הזמן של "חצות היום" מתקשר לי לכל זה אם בכלל? אודה לך אם אקבל תשובה.

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א האם מותר לי לאחר הקימה בבוקר ולאחר אמירת "מודה אני " ונטילת ידים לבצע מעט שכיבות שמיכה ע"מ לעורר קצת את הגוף (לפני תפילת שחרית)?
תודה ויום טוב