לפי הרמב"ם, וכך נהגו אבותינו, שבתפילת שחרית אין הכהנים נוטלים ידיהם לנשיאת כפיהם, שהרי נטלו ידיהם בשחר. אבל לדעת רש"י, לא די באותה נטילה ויש צורך ליטול באופן מיוחד לנשיאת כפיים. בתפילת מנחה של תעניות, או נעילה ביוה"כ, גם לפי רבינו, כהנים יוצאים בחזרת הש"ץ, כדי ליטול ידיהם לנשיאת כפיים. אולם לפי השו"ע, בהשפעת הזוהר, לוויים נוטלים ידי הכהנים, ואין הלכה זו תלמודית, ולכן לא בא זכרה בהרמב"ם, אבותינו לא נהגו על פיה.